tag:blogger.com,1999:blog-51994739042809610222011-12-08T06:03:59.442-08:00רפואה שבטית של צפון אמריקהOlivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.comBlogger421100tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-44921209352174340902011-09-24T04:47:00.000-07:002011-09-24T04:49:45.920-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-nKGJERF6WN0/Tn3DT7M_SUI/AAAAAAAABPE/h89TyvIZE7A/s1600/%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2594+%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2591.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; cssfloat: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" hca="true" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-nKGJERF6WN0/Tn3DT7M_SUI/AAAAAAAABPE/h89TyvIZE7A/s400/%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2594+%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2591.jpg" width="400" /></a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-4492120935217434090?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-16601962529374522072010-07-25T22:00:00.000-07:002011-01-12T04:05:35.384-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">בליל חמישי עזבתי את קלגרי. נפרדתי מווילי באמצע סופת ברקים עוצמתית מלווה בגשם שוטף. לאחר יממה בערך ללא מנוחה הגעתי למחוז אונטריו עם נהג משאית אינדיאני משבט המוהאק Mohawk Indians. בבוקר השכם חיכיתי לטרמפ לכיוון טורונטו בעיירה Thunder bay במשך כארבע שעות...ללא הצלחה. התפללתי מספר פעמים עם טבק ובקשתי עזרה מאלוהים והרוחות. לאחר שכמעט תש כוחי ועייפותי גברה עליי ממסע הדרך, טנדר אדום נעצר לצידי ולורנזו העלה אותי ואת חפציי המרובים. לורנזו היגר עם הוריו מאיטליה וכל הגברים במשפחתו עובדים בכריית זהב. המפגש עם מתכות שונות ושהייה בעומקיי האדמה בחיפוש אחר זהב הובילו את לורנזו להתעניין בתורת האלכימיה. בזמנו החופשי לורנזו צד בעלי חיים (כזאבים ויונקים אחרים) בשטח של מרפא אינדיאני בשם קני. כשלורנזו התבונן בתכולת התיקים שלי, אשר מלאים בצמחים, נוצות וסממני מרפא אחרים, הוא הציע להסיע אותי למחרת בבוקר אל שמורת שבט אוג'יבוואי Ojibwe לפגוש את קני, רופא השבט. <br /><br /><div style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRI7WD1fmgI/AAAAAAAABKI/ecbDG4vvgis/s1600/Sunrise.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRI7WD1fmgI/AAAAAAAABKI/ecbDG4vvgis/s200/Sunrise.jpg" width="200" /></a><br />זריחה בעיירה Thunder bay<br /><br /><div style="text-align: justify;">"האיש שמחפש אחר צמחי מרפא" זהו שמי, אמר קני. קצת מפחיד לראותו בראשונה בשל מידותיו הגדולות ועוצמתו, אולם קני שידר אליי עדינות רבה ולב של זהב. ניכר כי הרוח של הדוב השחור המרפאת, שמצד אחד עוצמתית ומפחידה ומנגד עדינה ומלטפת, נדבקה בהוויתו. הגשתי לקני טבק, צמחי מרפא ומינראלים שהבאתי לו במתנה מהארץ. קני נבוך מהתשורות הרבות ובתמורה נתן לי צנצנת של שומן דובים למרוח על כפות רגליי, אשר התקלפו מתלאות הדרך. נסענו יחדיו אל "בית העשן" Smoke house, שם האש בוערת כבר 90 ימים ללא הפסקה במרכז הבקתה. בדי תפילה בצבעים מסורתיים (אדום, צהוב, שחור ולבן) שטבק קדוש מוצנע בתוכם, תלויים היו בארבעת פינות ההיכל. קני הקטיר מרווה עם כתלה חריפה וטבק מהארץ וטיהר עצמו בעשן תוך מלמול תפילות ושירה מקודשת. המשכנו לביקור קצר אצל אחותו, איירין. שניהם נוצרים קתולים בנשמתם, אולם הם משמרים את הדרך האינדיאנית של האבות הקדמונים. קני החל לשיר את השירים המסורתיים ואיירין הגישה לו תוף לליווי השירה. "שיר הרפואה" מוקדש אישית מקני אל יושבי ארץ הקודש למען הפסקת המלחמות והשכנת השלום.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-26f040766536d0c9" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v13.nonxt3.googlevideo.com/videoplayback?id%3D26f040766536d0c9%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330187766%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D76F6FE8DFE4E88ADF08D9537C656DB1D50D55299.5EE7D3804D1FCEB4265109436EEA61C20DCE7B8F%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D26f040766536d0c9%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DDMuO_IFA2ZomwF9CDOHS_Z7MGlI&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v13.nonxt3.googlevideo.com/videoplayback?id%3D26f040766536d0c9%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330187766%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D76F6FE8DFE4E88ADF08D9537C656DB1D50D55299.5EE7D3804D1FCEB4265109436EEA61C20DCE7B8F%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D26f040766536d0c9%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DDMuO_IFA2ZomwF9CDOHS_Z7MGlI&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></div><div style="text-align: center;">&nbsp;&nbsp; "שיר הרפואה" Healing song</div><br />אחרי שאכלנו פאיי מדהים מדהים, שאיירין הכינה מאוכמניות טריות שאספה ביער, נפרדנו בנשיקות ויצאנו לחפש צמחי מרפא...לא בטרם היא סיפרה, כי האינדיאניות המקומיות נוהגות לשתות תה מעלי הלברדור <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Labrador_tea">Labrador tea</a> במשך כעשרה ימים לאחר הלידה. קני הוסיף מחכמתו, שמנגד תה ערער <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%A8">Juniper</a> עוצר דימומים, מפסיק את המחזור וגורם להפלות. ולאחר התמהמהות קצרה, קני שאל אותי על תרופה לסכרת...בשבילו. מבין כל צמחי הארץ, קני אישר בהסכמה את הסרפד, אשר מטהר את הדם ולכן מהווה אחד מארבעת הצמחים בתרופה אינדיאנית לטיפול בסכרת: שורש סרפד, קליפת ערבה, קליפת ענבי ססקאטון וקליפת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%93%D7%A8_%28%D7%A2%D7%A5%29">עץ שדר Birch</a>...ו<a href="http://www.naturalnews.com/030965_birch_bark_diabetes.html">במחקר סיני</a> הוכיחו כי אכן קליפת שדר יעילה מאוד להורדת הכולסטרול ולמניעת סכרת והשמנה. <br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRYkFkrT48I/AAAAAAAABKU/o3XAjQT2Oz8/s1600/Labrador+tea.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRYkFkrT48I/AAAAAAAABKU/o3XAjQT2Oz8/s200/Labrador+tea.jpg" width="150" /></a><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRYj6Z0BCYI/AAAAAAAABKQ/9BN4WZ58fzY/s1600/Blueberries.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="181" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TRYj6Z0BCYI/AAAAAAAABKQ/9BN4WZ58fzY/s200/Blueberries.jpg" width="200" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">שיח תה הלברדור ואוכמניות בר<br /><br /><div style="text-align: justify;">משם המשכנו אל בית המלאכה של קני, שם הוא מגלף בעץ את מיטב יצירי הטבע. דב עמד בכניסה והזכיר את קני שמחובר לכח הריפוי של הדב השחור. לא רחוק מהדב, קני הראה לי קן של ציפור בה מוטלת ביצת אבן ענקית ששוקלת לא פחות מ-250 ק"ג. זהו הקן של ציפור הרעם. הביצה הענקית חיכתה ירחים רבים כחלוק אבן בנהר הסמוך. רבים מאנשי השמורה חמדו לקחת אותה, אולם במאמץ רב לורנזו עזר לקני לסחוב אותה לכאן ולתת לה את הכבוד הראוי כביצת ציפור הרעם וכאבן הסבתות. קיבלתי במתנה מקני נוצה מגולפת מארז שתזכיר לי את הרוח המרפאת של נוצה לבנה. לקראת הפרידה קני אגד עשב מתוק טרי וביקש ממני לקלוע לצמה, להקטיר בארץ הקודש ולהתפלל לשלום.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2UHhn7DaI/AAAAAAAABKk/A5juW_Kisek/s1600/Kenny+and+me.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="252" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2UHhn7DaI/AAAAAAAABKk/A5juW_Kisek/s320/Kenny+and+me.jpg" width="320" /></a></div><br /></div><div style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2OeftzTjI/AAAAAAAABKc/G58_LkBSi2I/s1600/Kenny%2527s+bear.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2OeftzTjI/AAAAAAAABKc/G58_LkBSi2I/s200/Kenny%2527s+bear.jpg" width="147" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2PMN_SgFI/AAAAAAAABKg/WvJhqBUQ5WY/s1600/Thunder+bird+nest.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="169" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TS2PMN_SgFI/AAAAAAAABKg/WvJhqBUQ5WY/s200/Thunder+bird+nest.jpg" width="200" /></a> </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: center;">הדב השחור וקן ציפור הרעם<br />&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-1660196252937452207?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-83009471858617991512010-07-22T20:50:00.000-07:002010-11-25T10:08:50.219-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">חיפשתי במשך יומיים שלמים את <a href="http://fineartamerica.com/featured/yellow-ladys-slipper-peggy-king.html">נעלי הבית הצהובות</a> <a href="http://vimeo.com/5266553">Yellow lady's slipper</a>. קילומטרים הלכתי ברגל למצוא את פרח הסחלב הנדיר ביופיו, שנראה כמוקאסינים צהובים. לא רק יפייפה, אלא אף ערכו הרפואי בצידו. רבים עוקרים את שורשיו, עד שהפך לנדיר כמעט. תרופה נפלאה למצבי לחץ, דכאון, חרדות, נדודי שינה, אפילפסיה, כאבי ראש, היסטריה, עיוות שרירים וכל סימפטום של מתח נפשי וחולשת עצבים. עמק קננסקיס Kananaskis valley אחת משמורות הטבע היפות. בעברי כחוקרת חיי המין של חיפושיות הקליפה (כן גם הן מכייפות...) גרתי בקננסקיס באתר לחקר הרי הרוקי. מקום כה טהור ועשיר בצמחים ובבעלי חיים, שלראות דב מקרוב זה לא מחזה נדיר. השמועה עשתה לה כנפיים שבאגם סיבלד <a href="http://www.albertawow.com/campgrounds/Sibbald_Lake_Campground/Sibbald%20Lake%20Campground.htm">Sibbald lake</a> ייתכן למצוא את הנעליים האבודות. ווילי וג'נט חששו שאסע ליערות הרחוקים. במזג אוויר סגרירי נכנסתי לתוך מעבה היער סמוך לאגם, להוטה למצוא את הסחלב הקטן למראה. איילה נעצרה מופתעת לראות בת-אדם הולכת לבדה בגשם. ארניקה היה הפרח הצהוב היחידי שמצאתי ביער. הפרחים משמשים אצל האינדיאנים והאירופאים מזה שנים רבות לטיפול אחרי טראומה (תאונה) בחבלות, שטפי דם, סימנים כחולים, כאבי מפרקים ושרירים.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMmkdcxWejI/AAAAAAAABJM/TXrlEfpeGCI/s1600/Arnica.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5533134443047713330" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMmkdcxWejI/AAAAAAAABJM/TXrlEfpeGCI/s200/Arnica.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 172px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 182px;" /></a></div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMmkMGR9q2I/AAAAAAAABJE/WVIfc8DQVn4/s1600/Yellow+lady%27s+slipper.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5533134144952707938" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMmkMGR9q2I/AAAAAAAABJE/WVIfc8DQVn4/s200/Yellow+lady%27s+slipper.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 200px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 144px;" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />נעלי הבית הצהובות (מימין) וארניקה (משמאל)<br /><br /><div style="text-align: justify;">אל ייאוש. למחרת, החלטתי להרחיק והפעם עד לאגם אמרלד הקסום <a href="http://www.field.ca/yohonationalpark/emeraldlake/">Emerald lake</a>, שעל פי שמועה שהגיעה לאוזניי, ייתכן ואמצא שם את הפרח המיוחל. המיית אדם וכולם חיכו איך לא, לחתן ולכלה, לקראת החתונה הבריטית המסורתית. האורחים נחו להם מסביב לאגם בבקתות הצימר היוקרתיות ואני הקפתי לבדי את האגם, ללא פרח או בר. התאכזבתי, הפעם מלבו האכזר של האדם, שהמיר את היופי של הטבע במלאכותי.<br /><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1iC1nny1I/AAAAAAAABJs/HKw7Ledldzw/s1600/Just+married.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="146" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1iC1nny1I/AAAAAAAABJs/HKw7Ledldzw/s200/Just+married.jpg" width="200" /></a></div><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1gPvXWMbI/AAAAAAAABJo/UtfcS8Cqfz0/s1600/Emerald+lake...jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="159" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1gPvXWMbI/AAAAAAAABJo/UtfcS8Cqfz0/s200/Emerald+lake...jpg" width="200" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TOlV8et-hPI/AAAAAAAABJY/3AF6VkPfjzI/s1600/Emerald+lake.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TOlV8et-hPI/AAAAAAAABJY/3AF6VkPfjzI/s200/Emerald+lake.jpg" width="150" /></a>אגם אמרלד המדהים <br /><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO6lB3Rhz2I/AAAAAAAABKA/AXDvWX6QOH4/s1600/me.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="158" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO6lB3Rhz2I/AAAAAAAABKA/AXDvWX6QOH4/s200/me.jpg" width="200" /></a></div><br />עזבתי עם טיפות הגשם האחרונות אל מחוץ לשמורה, שם מצאתי שלל צמחי מרפא. <a href="http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs17-Peh/Heb-Peh-Self-heal.htm">מרפא-כל</a> Heal-all, שג'נט אוהבת במיוחד. מרפא פצעים ועוצר דימומים פנימיים, דלקות, שלשולים, טחורים ומצבי חום של הכבד. <a href="http://www.pfaf.org/user/Plant.aspx?LatinName=Anaphalis%20margaritacea">פנינת-עד</a> Pearly everlasting גדלה לידו, וכה דומה בתכונותיה לשכן. כאנטיספטית האינדיאנים משתמשים בה לטיפול בפצעים וחתכים, להרגעת שלשולים, דלקות מעיים וטחורים. איזה שילוב מנצח!<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1rbcH4krI/AAAAAAAABJw/e2qJ_sWby3I/s1600/Healall..jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1rbcH4krI/AAAAAAAABJw/e2qJ_sWby3I/s200/Healall..jpg" width="144" /></a></div><div style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1reKWazuI/AAAAAAAABJ0/_e1LN6z5rss/s1600/Pearly+everlasting..jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO1reKWazuI/AAAAAAAABJ0/_e1LN6z5rss/s200/Pearly+everlasting..jpg" style="cursor: move;" width="126" /></a><br /><br /><br />מרפא-כל (מימין) ופנינת-עד (משמאל)<br /><br /></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Castilleja">מברשת אינדיאנית</a> Indian paintbrush אדומה וייחודית עם שלושה פרחים על גבעול (בד"כ אחד בלבד) צדה אותי (בתמונה למטה). האינדיאנים משתמשים בה להקטנת זרימת דם הווסת (צבע אדום ב"<a href="http://www.botgard.ucla.edu/html/botanytextbooks/economicbotany/Doctrine/index.html">תורת החתימות</a>" קשור לדם). עם רדת החשכה עצרתי בעיירה ההייפית הקטנטנה <a href="http://www.tripadvisor.com/Tourism-g182193-Field_British_Columbia-Vacations.html">Field</a>, והתענגתי על המבורגר צמחוני משובח...יאמי!<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><img border="0" height="164" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TO6gntOhKjI/AAAAAAAABJ4/p_ewfzH1uAk/s200/Paintbrush.jpg" width="200" /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-8300947185861799151?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-6488844640315707582010-07-16T21:40:00.000-07:002010-12-15T09:37:49.952-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">לאחר מסע ארוך באי שבתי אל ווילי וג'נט. השכם בבוקר ג'נט ואני נפגשנו עם קבוצת תלמידים, כולם בני שבט טסו-טינא. כבר ביקרתי בשמורה עם ג'נט (<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2010/08/blog-post_04.html">סיפור הנחש</a>), אולם הפעם הדור הצעיר חיכה לה בשקיקה, כדי ללמוד להתחבר לשורשים ולדרכם של האבות הקדמונים. ג'נט עצרה ליד צמחי הבר למרפא ולמאכל, שיבחה את הסגולות שלהם ולבסוף בדוגמה אישית הראתה כיצד להתפלל, להודות ולאסוף את הצמחים.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMfoj0a88oI/AAAAAAAABE8/SWeXh5CfaHg/s1600/Tsuu+t%27ina+reserve.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532646369312699010" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMfoj0a88oI/AAAAAAAABE8/SWeXh5CfaHg/s200/Tsuu+t%27ina+reserve.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 141px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 188px;" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMford-UCEI/AAAAAAAABFE/ciGXznH9qBk/s1600/Jeannette+%26+Lee.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532646500725950530" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMford-UCEI/AAAAAAAABFE/ciGXznH9qBk/s200/Jeannette+%26+Lee.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 152px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 174px;" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">ג'נט עם לי המחנך והתלמידים<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMlHGGDonnI/AAAAAAAABIc/qGyeS5U9jr8/s1600/Saskatoon+berries.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5533031787232009842" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMlHGGDonnI/AAAAAAAABIc/qGyeS5U9jr8/s200/Saskatoon+berries.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 133px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 145px;" /></a>ענבי ססקאטון Saskatoon berries, האהובים עליי במיוחד במילוי הפאי הקנדי...<br /><br /></div>מנטת הסוס Horsemint כיסתה במרבדי פריחה סגולה בריח מנטה, פלפל ואורגנו. צמח כה פשוט וטוב, ששבטים רבים משתמשים בו למרפא. התימול בעלים הוא תרופה אנטיספטית, אנטיפטרייתית ואנטיבקטריאלית נפלאה לטיפול בפצעים חיצוניים בעור וכחומר מחטא לזיהומים בפה ובגרון. ג'נט משתמשת בצמח לגזים ולחומציות בקיבה. ווילי מוסיף ששתיית תה העלים לפצעים מוגלתיים על העור. גרניום סגול דביק פרח במלוא הדרו Sticky purple geranium (הפרחים והעלים אכילים כסלט). ג'נט אספה את כל צמח לטיפול בעור. השבטים משתמשים בחליטת העלים לטיפול בכאבי עיניים ובאבקת השורשים לעצירת דימומים חיצוניים. פעמונית כחולה Bluebell הוסיפה לגוונים הסגוליים. סבתא של ג'נט הייתה אוספת את הצמח רק כאשר שלושה פרחים היו על הגבעול וביחד עם אכיליאה, עלי תות, מנטת בר ושורש החולדה היא רקחה תרופה מיוחדת לאנשים שאיבדו במשקל ואשר מתחת למשקל התקין. בשבטים משתמשים בחליטת השורש לעיניים ואוזניים כואבות וכלעיסה למיחושי הלב.<br /><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhAvxexT6I/AAAAAAAABGU/-lxoBsmD1xE/s1600/Sticky+purple+geranium.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532743331705081762" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhAvxexT6I/AAAAAAAABGU/-lxoBsmD1xE/s200/Sticky+purple+geranium.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 164px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 200px;" /></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMg_9e-ylcI/AAAAAAAABGM/idI27ZkX4Ec/s1600/Bluebell+.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532742467745650114" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMg_9e-ylcI/AAAAAAAABGM/idI27ZkX4Ec/s200/Bluebell+.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 215px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 144px;" /></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMfzaDFMn2I/AAAAAAAABFM/VDOS899Umo0/s1600/Horsemint.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532658296077197154" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMfzaDFMn2I/AAAAAAAABFM/VDOS899Umo0/s200/Horsemint.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 210px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 140px;" /></a><br /><div style="text-align: center;"><br />מנטת הסוס (מימין),<br /><div style="text-align: center;">פעמונית כחולה (משמאל)<br />וגרניום סגול דביק (מעלה)</div><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: justify;"><br /><br /><br /><br />ליד מקווי המים גדל סוף זנב החתול Cattail, שאכלנו בהנאה מבסיס הצמח הצעיר. ולשיפור תערובת הפנקייק, ג'נט טוחנת לאבקה את החלק העליון הסגול של הצמח הצעיר ומערבבת עם קמח ליצירת תערובת דביקה. הצמחים הבוגרים מלאיי זרעים שעטופים בפוך רך ונעים, כאשר השבטים נהגו לרפד איתו את המוקסינים והבגדים, מנשאי התינוקות, כריות ומצעים (ציפורים מרפדות עמו את קניהן).<br /><br /><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhHrvikpoI/AAAAAAAABG0/QSAC4TzBid0/s1600/Cattail...jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532750959046076034" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhHrvikpoI/AAAAAAAABG0/QSAC4TzBid0/s200/Cattail...jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 140px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 176px;" /></a>סוף זנב החתול, אכילת הצימוח הצעיר וזרעים עטופים בשכבת פוך רכה<br /><br /></div><div style="text-align: center;"><div style="text-align: justify;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhF147W_kI/AAAAAAAABGc/NCbYsMQerLI/s1600/Cattail.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532748934341393986" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhF147W_kI/AAAAAAAABGc/NCbYsMQerLI/s200/Cattail.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 131px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 162px;" /></a></div><div style="text-align: center;"><div style="text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhGG0LjUBI/AAAAAAAABGk/p5qdOkQ-a5g/s1600/Cattail..jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532749225124909074" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhGG0LjUBI/AAAAAAAABGk/p5qdOkQ-a5g/s200/Cattail..jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 131px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 153px;" /></a></div></div><br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;"><br />העשב המתוק Sweet grass הוא צמח מקודש לאינדיאנים. גדל במקווי מים, בעל עלים ארוכים ומבריקים, שורש סגול. וריח מתוק מתוק. קשה מאוד לאתר אותו בתוך סבך העשבייה, למרות שבעלי החיים לעולם לא ניזונים ממנו. כצמחים קדושים אחרים הוא נחבא ומתגלה לנו במאמץ רב וסבלנות. כשלבסוף ממספר אגודות קלעתי צמה יפייפיה וריחנית. בתערובת העישון ווילי מערבב את העשב המתוק עם צמחים אחרים במקטרת השלום. ווילי אף מקטיר את הצמה הריחנית בטקסי טיהור (<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/10/blog-post_5819.html">בקתת ההזעה</a>) ומניח אותה לצד הנפטר לשמירה בעולם הרוחות (<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/10/blog-post_1740.html">הלוויתו של ג'וזף</a>).<br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhT9Lcqu6I/AAAAAAAABHs/hkkSka1BV6I/s1600/Sweet+grass......jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532764452734811042" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhT9Lcqu6I/AAAAAAAABHs/hkkSka1BV6I/s200/Sweet+grass......jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 141px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 186px;" /></a><br /><div style="text-align: left;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhPxVYyLUI/AAAAAAAABHE/eW7OQhpTnRU/s1600/Sweet+grass.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532759851197934914" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhPxVYyLUI/AAAAAAAABHE/eW7OQhpTnRU/s200/Sweet+grass.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 144px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 175px;" /></a></div><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><br />העשב המתוק: חיפוש, איסוף וקליעה</div></div><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhQgOCePWI/AAAAAAAABHU/q-x1RDZNOWQ/s1600/Sweet+grass...jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532760656679157090" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhQgOCePWI/AAAAAAAABHU/q-x1RDZNOWQ/s200/Sweet+grass...jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 140px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 200px;" /></a>ואם כבר מקטירים... מרווה Sage ולענה Wormwood צמחו להן בשפע. האינדיאנים מייבשים ומקטירים אותן באגודות להרחקת רוחות רעות ולזימון הרוחות הטובות. ולנו המרווה והלענה טובות לטיפול בתולעים ובחיידקים במעיים ולהקלה על מיחושי בטן.<br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhdv-PHBQI/AAAAAAAABIE/XbU9SjMYSKE/s1600/Wormwood.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532775220966262018" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhdv-PHBQI/AAAAAAAABIE/XbU9SjMYSKE/s200/Wormwood.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 184px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 122px;" /></a><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhd704vuwI/AAAAAAAABIM/odKyOrkjb-g/s1600/Sage.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532775424614972162" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhd704vuwI/AAAAAAAABIM/odKyOrkjb-g/s200/Sage.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 190px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 136px;" /></a><br /><br /><div style="text-align: center;"><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: center;">לענה (מימין)<br />ומרווה (משמאל)</div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhZR-Du_8I/AAAAAAAABH8/m1G7DHXJVog/s1600/In+the+field.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532770307475963842" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhZR-Du_8I/AAAAAAAABH8/m1G7DHXJVog/s200/In+the+field.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 145px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 180px;" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">שבים הביתה עייפים וריחניים...</div></div><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMhYyaNBRlI/AAAAAAAABH0/5CnO5y0yjnQ/s1600/In+the+field.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><br /></a></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-648884464031570758?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-16647977093163975962010-07-14T09:36:00.000-07:002010-10-26T06:43:09.760-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW1qNKOKYI/AAAAAAAABBM/jZWb_ye9rPQ/s1600/after+tamas.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW1qNKOKYI/AAAAAAAABBM/jZWb_ye9rPQ/s200/after+tamas.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532027453986187650" border="0" /></a><div dir="rtl" style="text-align: justify;">לא רחוק מיוקלולט החוף "חצי ירח" Half moon bay. במערב האי לטעמי נמצאים החופים היפים ביותר בעולם. לגמרי במקרה פגשתי בתמס בטיול בוקר עם שני כלביו. תמס שמח לראותי והסכים להיות לי מורה-דרך ביער. באי חיים עצים בני מאות ואלפי שנים, בעיקר עצי ארז עתיקים, אשר מכסים את רצועת החוף. ישנם שני סוגי ארזים, ארז אדום Red cedar וארז צהוב Yellow cedar, כאשר הארז האדום נפוץ כאן מאוד והצהוב גדל במקומות גבוהים יותר. אולם, למרות יופיים המופלא של "אנשי הצמחים" (כינויי האינדיאנים לעצים וצמחים), חמדנותו של האדם לא תמה, וביער ישנה כריתה מסיבית של עצים עתיקים המונחים כגוויות בצד הדרך.<br /><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW5O1GSDLI/AAAAAAAABBk/KB_zrfxPxIE/s1600/cutting+trees.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW5O1GSDLI/AAAAAAAABBk/KB_zrfxPxIE/s200/cutting+trees.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532031381717257394" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW5DNY47bI/AAAAAAAABBc/GRYszKjEEYU/s1600/half+moon+bay.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMW5DNY47bI/AAAAAAAABBc/GRYszKjEEYU/s200/half+moon+bay.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532031182079323570" border="0" /></a></div><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">מה ישאר בסוף?<br /></div><br /><br /><br /><br /><br /><br />"כרוב הבואש" Skunk cabbage הוא צמח מרשים רחב עלים ממשפחת הלופיים (קרוב משפחתו של הלוף הארצישראלי), אשר כשמו כן הוא, מדיף ריח עז אופייני. תמס מספר, כי בתקופת האביב הדב ניזון מהשורשים שלו, אשר כנראה מהווים חומר משלשל ועוזרים להסדרת פעולת המעיים לאחר תרדמת החורף הארוכה. כשייך למשפחת הלופיים, בעלי חיים לא ניזונים ממנו, בשל הרעלן אוקסלאט הסידן שנמצא בעלים, אולם לאחר בישול ממושך האינדיאנים נהנים מטעמו החריף-מפולפל המשובח.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkAfOa41I/AAAAAAAABDM/pMroedXoNlQ/s1600/skunk+cabbage.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 212px; height: 159px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkAfOa41I/AAAAAAAABDM/pMroedXoNlQ/s200/skunk+cabbage.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532078414327636818" border="0" /></a></div> <div style="text-align: center;">כרוב הבואש</div><br />צמחים בעלי תכונות דומות גדלים אחד ליד השני בהרמוניה. "חותם שלמה" Solomon's seal, בעל שם מרשים ממשפחת השושניים. מסתרע על הקרקע עם עלים מסורגים וענבות אדומות. אביו של תמס טוען שהוא משמש למרפא, ואכן יש לו היסטוריה ארוכה של שימוש בקרב האינדיאנים. קנה השורש המתוק מבושל ונאכל וגם משמש כרטייה לריפוי פצעים, חבורות ודלקות בעור, וכמו כרוב הבואש בלקיחה פנימית עוזר במקרים של עצירות.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXcZktV-GI/AAAAAAAABC8/uCbMcyr6uEE/s1600/solomon%27s+seal.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 185px; height: 145px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXcZktV-GI/AAAAAAAABC8/uCbMcyr6uEE/s200/solomon%27s+seal.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532070049203222626" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkdhkmcII/AAAAAAAABDU/lhc90OGKQS4/s1600/common+madder.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 185px; height: 139px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkdhkmcII/AAAAAAAABDU/lhc90OGKQS4/s200/common+madder.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532078913173745794" border="0" /></a><div style="text-align: right;"><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: center;"><br />פואה מצויה (מימין), חותם שלמה (משמאל) ושבטבט (למטה)<br /></div></div><br /></div></div><div style="text-align: center;"><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkyA1d6-I/AAAAAAAABDc/Zi6jQOw8c08/s1600/horse+tail.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMXkyA1d6-I/AAAAAAAABDc/Zi6jQOw8c08/s200/horse+tail.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532079265163373538" border="0" /></a>השבטבט והפואה המצויה (שגדלים גם בארץ) סמוכים לצמח חותם שלמה. חליטה של קנה שורש חותם שלמה ידועה ביכולותיה הרפואיות לחיזוק מערכת השרירים והשלד, העצמות, הרצועות והגידים. שורשי הפואה עשירים מאוד בסידן (כ-40%) וטובים לחיזוק העצמות ולטיפול באוסטאופורוזיס. השבשבט עשיר מאוד במינראלים ובסיליקה ומתאים לטיפול בשחיקת סחוס, לחיזוק רקמות החיבור והעצמות. כך אמא אדמה מנחה אותנו גם הפעם כיצד ליצור נוסחה משופרת בשילוב שלושת הצמחים לחיזוק העצמות והשרירים! בסוף המסלול נחשף לפנינו חוף הים המדהים במלוא עוצמתו וגדולתו...<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbC6khvv2I/AAAAAAAABD0/7fRGV1vT5MQ/s1600/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+158.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbC6khvv2I/AAAAAAAABD0/7fRGV1vT5MQ/s200/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+158.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532323503764651874" border="0" /></a>Half moon bay<br /></div><br />נפרדתי מחבריי באי ונסעתי אל עבר השמורה המרשימה ביותר, Cathedral grove, בה הארזים בני מאות שנים והפיות ושאר יצורי היער מרקדים בין העצים. פגשתי בניירין בדרכה לעיירה ננאיימו, אחות בבית חולים במקצועה, שהצמחים ובעלי החיים היו תמיד קרובים לליבה. במשך מספר שעות נסענו יחדיו כאשר עצרנו ליד כל צמח, פרפר ואפילו נחש שהרשימו אותנו בדרכנו ליער העבות. כשהגענו ליער המדהים התרגשתי מאוד. לפני כחמש שנים נחשפתי כאן בפעם הראשונה לקסם של רוחות הטבע וכולי התמלאתי השתוממות והתפעלות מיצירתו הנפלאה עליי אדמות של יוצר כל.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbOUwEqCNI/AAAAAAAABEM/cYkZl6HIWAA/s1600/Old+Cedar.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 186px; height: 146px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbOUwEqCNI/AAAAAAAABEM/cYkZl6HIWAA/s200/Old+Cedar.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532336048168372434" border="0" /></a></div> <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbOy3knCZI/AAAAAAAABEU/iAp9PfHLDaQ/s1600/nairne.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 183px; height: 148px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbOy3knCZI/AAAAAAAABEU/iAp9PfHLDaQ/s200/nairne.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532336565577517458" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><br /><br /><div style="text-align: justify;"> <div style="text-align: center;"><br />ניירין ואני בתוך ארז עתיק שנים<br /><br /><div style="text-align: right;"><div style="text-align: center;">אחתום בשיר תפילה אינדיאני של שבט הנבאחו שמתאר את נפלאות הבריאה:<br /></div><br /><div style="text-align: center;">"עם יופי מלפניי, אלך<br />עם יופי מאחוריי, אלך<br />עם יופי מעליי, אלך<br />עם יופי מתחתיי, אלך<br />עם יופי שמקיף אותי, אלך<br />נודדת בנתיב היופי, מלאת חיים אלך"<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbRnAVQQpI/AAAAAAAABEc/XjVVvlxC-2w/s1600/DSC00658.JPG"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 193px; height: 157px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMbRnAVQQpI/AAAAAAAABEc/XjVVvlxC-2w/s200/DSC00658.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5532339660305482386" border="0" /></a><div style="text-align: center;"><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><br /><div style="text-align: center;">בשמורה לפני כחמש שנים</div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-1664797709316397596?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-68079483010825264132010-07-12T23:27:00.000-07:002010-10-24T12:26:06.208-07:00<div style="text-align: justify;">ירדתי מהמעבורת ושלווה התפשטה בכל הוויתי. דרך ארוכה עשיתי עד אשר רגליי נחתו באי ועוד כשבוע ימים לפניי. מרינה חיכתה לבואי עד מאוחר בלילה במעונות של אוניברסיטת וויקטוריה. זוהי אחת מהאוניברסיטאות היחידות בקנדה שעוסקות במחקר מקיף על התרבות הרוחנית והחומרית של האינדיאנים במערב קנדה. את מרבדי הדשא באוניברסיטה מכסים מאות ארנבים, שמישהו הביא כחיית מחמד ואשר תפסה תאוצה והתרבתה בתנאי מחייה נאותים. היום הארנבים מוגדרים ברחבי האוניברסיטה כחיה מוגנת (למרות התרבותם הבלתי פוסקת...נו, ארנבים) ואסור להאכיל אותם או להפריע את מנוחתם. והם גם שומרים לך על החנייה, כשצריך...<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKA-m1nxksI/AAAAAAAAA9k/pTq6VT2i7Eg/s1600/rabbit+in+vu.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 210px; height: 158px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKA-m1nxksI/AAAAAAAAA9k/pTq6VT2i7Eg/s200/rabbit+in+vu.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5521481980106085058" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKA-Qh-uUTI/AAAAAAAAA9c/YSboKsuqWaE/s1600/rabbit+parking+guard.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKA-Qh-uUTI/AAAAAAAAA9c/YSboKsuqWaE/s200/rabbit+parking+guard.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5521481596876509490" border="0" /></a><br /><br /><div style="text-align: center;"><br />חיה מוגנת</div><br /><br />לאחר מנוחה קצרה במעונות נפרדתי ממרינה והמשכתי בדרכי אל מערב האי (החלק היפה והאהוב עליי). בכביש לננאיימו (nanaimo), על דרך צדדית, הבחנתי בשני מיני צמחים, שעדיין לא עשינו היכרות רישמית בינינו, אולם משהו בתוכי אמר לי כי הם רפואיים. הפרע (היפרקום, St. John's Wart) מכסה בפריחה צהובה יפייפיה חלק זה של האי כשהגבעול האדום-בורדו שלו מעיד על תכונותיו הרפואיות (לפי תאוריית ווילי). לידו בדיוק גדל פרג קליפורני, שפרחיו הגדולים והכתומים שבו את לבי. וכמו שנאמר על ידי ווילי בעבר, צמחים בעלי תכונות דומות צומחים אחד ליד השני והאינדיאנים אוספים אותם ויוצרים מהם תרופה אחת. כך הפרג והפרע (גם נכתבים דומה) הם תרופה נפלאה לטיפול ולהרגעת הנפש במצבים של חרדות, דכאונות, ייאוש, עצבנות ונדודי שינה. דיכאון הוא כנראה הסימפטום הנפוץ ביותר בעולם המודרני (ובארץ שלנו במיוחד), וזהו המחיר שאנו משלמים על קצב החיים המהיר והעולם החומרי השופע/פושע בו אנו חיים. אולם, באי קסום זה, בו השלווה היא דרך חיים, צומחים צמחים נפלאים שסופגים מהאנרגיה הנינוחה של האדמה במקום ומלטפים את הנפש הרגישה שלנו בחיבוק אוהב.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKBBVAOB1-I/AAAAAAAAA9s/g6gmUEMBnhs/s1600/hypericum.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKBBVAOB1-I/AAAAAAAAA9s/g6gmUEMBnhs/s200/hypericum.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5521484972248127458" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKBBwYnJekI/AAAAAAAAA90/INICD9TNwl0/s1600/california+poppy.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TKBBwYnJekI/AAAAAAAAA90/INICD9TNwl0/s200/california+poppy.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5521485442652404290" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /><br /><br />פרע (מימין) ופרג קליפורני (משמאל) יחד באי<br /></div><br />בדרך אל עיירת הקייט המדהימה טופינו, פגשתי ברוג'ר. מסתבר שאשתו לשעבר ישראלית ולהם בן משותף, תמס, שהוא כנראה היהודי היחיד שחי באזור החוף המערבי. בנסיעה חלפנו על מרבד מדהים של פריחה וורודה לאורך הצוקים והיערות. רוג'ר שאל אותי אם אני מכירה את הפרח, ואמרתי כי נראה לי שזאת הדיגיטאליס (אצבעונית, בעברית). הוא לא הכיר את השם הלטיני, ואמר כי בשפה המקומית אלו "כפפות השועל" (Foxglove) וכי זהו צמח מיוחד לטיפול במחלות לב. כנראה שהיא לא אנדמית באי, אלא מין פולש, אשר גדל בסמוך ל"עשב השריפה" (<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/09/blog-post_139.html">Fire weed</a>). בדיוק כשרוג'ר ואני שוחחנו על הפרח, דב שחור חלף על פנינו וחצה את הכביש וזה היה סימן בשבילי שהאצבעונית היא תרופה חזקה, או שכמו שהאינדיאנים אומרים, "תרופת הדב".<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHI4St1CGI/AAAAAAAAA_U/uqdyHjCmNb0/s1600/tofino.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHI4St1CGI/AAAAAAAAA_U/uqdyHjCmNb0/s200/tofino.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5530922686809966690" border="0" /></a>טופינו עיירת הקיט המדהימה ופריחת האצבעונית (דיגיטאליס)<br /><br /></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHISFUNwYI/AAAAAAAAA_E/TbQW3ltOrHY/s1600/foxgloves.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHISFUNwYI/AAAAAAAAA_E/TbQW3ltOrHY/s200/foxgloves.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5530922030377845122" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHIuflCHiI/AAAAAAAAA_M/YHilos-fFeo/s1600/welcome+tofino+.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMHIuflCHiI/AAAAAAAAA_M/YHilos-fFeo/s200/welcome+tofino+.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5530922518464044578" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />מספרים על רופא בשם ויליאם ויתרינג, שנכשל בכל ניסיונותיו לרפא חולה שסבל ממיימת קשה שנגרמה עקב מחלת לב. לפתע החל החולה להחלים. בני משפחתו סיפרו לרופא שהשקוהו במרתח עשבים המבוסס על מתכון משפחתי עתיק. ב-1755 החל דוקטור ויתרינג לבדוק את מרכיבי המשקה והגיע למסקנה שהמרכיב החשוב ביותר הוא האצבעונית. מאוחר יותר הצליחו להפיק מן הצמח את הגליקוזידים דיגוקסין ודיגיטוקסין שעדיין משמשים כתרופות למחלות לב.<br /><br />אחרי לינה קצרה בבית חברתו של תמס, המשכתי בבוקר אל עבר העיירה ההיפית יוקלולט (Ucluelet). פחות תיירותית ויקרה מטופיני. עיירת דייג פשוטה, אשר הצעירים מוצאים בה את משכנם. עצרתי בחוף הים הסמוך לטופינו Chesterman beach, אשר הגישה אליו עוברת דרך יער עתיק שנים, כאשר בסופו נפתח לפנינו מראה מרהיב של חוף ים פראי, בו רוחות המערב והגלים יוצרים מקום קסום לחובבי הגלישה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMKtrAJu0I/AAAAAAAAA_c/4Km8jQXtxh8/s1600/chesterman+beach.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMKtrAJu0I/AAAAAAAAA_c/4Km8jQXtxh8/s200/chesterman+beach.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531276547094854466" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMK1ANiHvI/AAAAAAAAA_k/wSVWucWpTjk/s1600/chesterman+beach.2.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMK1ANiHvI/AAAAAAAAA_k/wSVWucWpTjk/s200/chesterman+beach.2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531276673047207666" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">Chesterman beach</div><br /><br />ביציאה מהחוף פגשתי בג'ף, נהג משאית בערך בגילי, אשר חברתו קריסטה דולה (תומכת לידה) ומגדלת צמחי מרפא בביתם. מיד נוצר בינינו חיבור רוחני והוזמנתי להתארח אצלם בסוף השבוע. גישתה של קריסטה לצמחים קצת שונה מדרכי. תקופת המחזור לא שונה אצלה משאר ימי החודש, נהפוך הוא. קריסטה אומרת כי דם הנידה עשיר בברזל ובמינראלים, ולכן היא מקפידה להשקות עימו את הירקות וצמחי המרפא שהיא מגדלת. מלבד זאת, כל קרבה זוגית ומינית בתקופה זו נחשבת אצלה כקדושה וכליגיטימית (כי בתקופה זה היא מוגנת מלהיכנס להיריון). וכדי לסמר את האוזן, גישה זו לא יוצאת דופן. גברת שרית גייל מואס, חוקרת מאוניברסיטת בר-אילן, גם כן מעניקה לדם הנידה ערך ואלמנט של קדושה. על פי מחקרה "גופניות המחזור החודשי" ההתחברות לדם הנידה אצל הנשים יוצרת קרבה לחלק המזין, היצירתי והעוצמתי שבתוכן.<span style="font-style: italic;"><span style="font-weight: bold;"> </span></span><span><span>למרות שאני לא מסכימה עם תפיסה זו כלל</span></span><span style="font-style: italic;">...</span>ישר התחברנו ושוחחנו מלב אל לב על צמחי מרפא.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMvYWudUiI/AAAAAAAAA_8/5CwDKGj2E-8/s1600/on+the+board.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 190px; height: 143px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMvYWudUiI/AAAAAAAAA_8/5CwDKGj2E-8/s200/on+the+board.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531316862804906530" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMz5QwnlkI/AAAAAAAABAM/i5QjPu4vQFQ/s1600/christa+%26+me.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 172px; height: 132px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMz5QwnlkI/AAAAAAAABAM/i5QjPu4vQFQ/s200/christa+%26+me.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531321826185549378" border="0" /></a><div style="text-align: center;"><div style="text-align: right;"><div style="text-align: left;"><br /></div><div style="text-align: center;"><br /></div></div><div style="text-align: center;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /><br /><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><br /><br /><div style="text-align: left;"><div style="text-align: right;"> על הסיפון (מימין), קריסטה ואני (משמאל)<br /></div><div style="text-align: justify;"><br />בערב שישי הצטרפתי לארוחה על גבי סיפון יאכטה פרטית, שאחת מהחבר'ה (מימין) חוקרת ומדריכת סיורי לויתנים באי. קריסטה וג'ף נסעו בבוקר ללקט תותים ונשארתי עם הכלב שלהם. בסיבוב בעיירה פגשתי בלורן ג'ק גונייר, אינדיאני מבוגר מקומי, אשר ניכר כי היה קצת שיכור, אולם כשהתפתחה בינינו שיחה, הוא סיפר שבעברו לפני כתשע שנים היה צ'יף בשמורה, וכי הדיגיטאליס משמשת לטיפול במחלות לב, הפרחים שלה עדינים והשורש חזק יותר ועוצמתי.<br /></div></div></div></div><div style="text-align: justify;"><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMysS8mxgI/AAAAAAAABAE/tnTCQDufi4w/s1600/Jeff%27s+dog.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 209px; height: 157px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMMysS8mxgI/AAAAAAAABAE/tnTCQDufi4w/s200/Jeff%27s+dog.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531320503922771458" border="0" /></a><div style="text-align: center;"> </div>איזה מותק<br /><br /><div style="text-align: justify;">כתומכת לידה, קריסטה לומדת על צמחי מרפא שמייטבים עם גוף האשה, על פי משנתה של ההרבליסטית הידועה סוזן וויד (<a href="http://www.susunweed.com/">Susun Weed</a>). צמחים "נשיים" שאהובים על קריסטה הם האכיליאה (Yarrow), התלתן האדום (Red clover) ו-<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Leonurus_cardiaca">Motherwort</a>. שלושתם טובים לטיפול באי סדירות המחזור החודשי ובכאבי מחזור.<br /></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"> </div> <div style="text-align: center;"> </div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMQmHEcOX0I/AAAAAAAABAk/5GvAosIS-6E/s1600/Yarrow.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 138px; height: 192px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMQmHEcOX0I/AAAAAAAABAk/5GvAosIS-6E/s200/Yarrow.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531588145210875714" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMQlKZY6DUI/AAAAAAAABAc/0g9XxRXQGi4/s1600/Red+Cover.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 152px; height: 184px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMQlKZY6DUI/AAAAAAAABAc/0g9XxRXQGi4/s200/Red+Cover.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531587102862085442" border="0" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: center;">אכיליאה (מימין) ותלתן אדום (משמאל)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: justify;">כשהזכרתי את האצבעונית (דיגיטאליס), קריסטה אמרה שנשים אינדיאניות באי אוספות את הפרחים והפירות של העוזרר (Hawthorn) לטיפול במחלות לב. וזה נכון. גם בארץ העוזרר נחשב כתרופה בדוקה, בטוחה ומועילה לשיפור זרימת הדם ולשיקום הלב.<br /></div></div></div><div style="text-align: center;"><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: center;"> </div><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMSFbZ4uhBI/AAAAAAAABBE/lMLndhXzWSk/s1600/hawthorn.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 173px; height: 152px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMSFbZ4uhBI/AAAAAAAABBE/lMLndhXzWSk/s200/hawthorn.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5531692948169589778" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TMQshZ4eOHI/AAAAAAAABA8/O3j-22Lj6Vk/s1600/Hawthorn.jpg"></a><div style="text-align: center;">פירות העוזרר<br /></div> </div><div style="text-align: center;"> </div> </div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-6807948301082526413?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-7627786640137402092010-07-07T09:39:00.000-07:002010-09-17T01:39:16.331-07:00<div style="text-align: justify;">התקופה האדומה התקרבה והחלטתי לקחת שבוע חופש ולנסוע אל וונקובר איילנד. זכרונות רבים הציפו אותי, בעודי חוששת לעשות שוב את הדרך אל האי. לפני כחמש שנים ביקרתי באי הקסום הזה שנמצא בחלק המערבי ביותר בקנדה. אשה מסבירת פנים בשם סילבי חיכתה עמי לאוטובוס, אשר מגיע למעבורת שחוצה בדרך אל האי. סילבי אמרה לי שאם אחפש מקום ללון בו ולא אמצא, יוברט מבני משפחתה ישמח לארח אותי בויקטוריה. וכך יצא הגורל, נתקעתי באי לבדי ואחרי שלושה ימים התקשרתי ליוברט. ממעלה הקומה האחרונה בבית מגורים לאנשים מבוגרים יוברט נופף לי בידו בשמחה. הוא קרן מאושר כשנפגשנו ובמשך ארבעה ימים שלמים הוא לבש את מיטב מחלצותיו והלך עמי בגאווה ברחובות העיר. לעוברים ושבים הוא אמר שבאתי לבקר אותו במיוחד מישראל כשעיניו זורחות מאושר. לפני כשנה התקשרתי ליוברט לבשר לו שאני חוזרת לבקר בקנדה, אבל לא היה כל מענה. בדיוק באותו יום יוברט שם קץ לחייו בבית החולים ונשמתו נדמה, לאחר תקופת ארוכה שסבל ממחלה קשה. תהיה נשמתו עמי לעד.<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ8QWd1B8I/AAAAAAAAA7E/zA8yx6oKZzg/s1600/01840017.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ8QWd1B8I/AAAAAAAAA7E/zA8yx6oKZzg/s200/01840017.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513105514205349826" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ69MvhaeI/AAAAAAAAA68/EgUXvXEPaBE/s1600/Hubert+%26+me.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 241px; height: 174px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ69MvhaeI/AAAAAAAAA68/EgUXvXEPaBE/s200/Hubert+%26+me.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513104085666064866" border="0" /></a>יוברט ואני, קיץ 2005<br /><br />הפעם בדרכי למעבורת, על אותו הספסל בדיוק, ישבתי לצידה של אשה שמאוד עניינה אותי ותפסה את לבי. התחלנו לדבר והיא סיפרה לי שהיא מתגוררת בשמורה האינדיאנית בלה-בלה שבחוף המערבי. שמה הלנה וכולם חושבים שהיא מהפיליפינים, למרות שהיא אינדיאנית בכל רמ"ח אבריה. הלנה לומדת סיעוד במכללה בויקטוריה ויש לה שלושה בנים. היא הולכת בדרך המסורתית של אבותיה ולמרות הרקע שלה בסיעוד, היא תמיד מבקשת את עזרתם של רופאי השבט, כשהיא מביאה להם טבק כמתנה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIKCTsyMUSI/AAAAAAAAA7c/hl_0UmI22r4/s1600/ferry.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIKCTsyMUSI/AAAAAAAAA7c/hl_0UmI22r4/s200/ferry.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513112168805716258" border="0" /></a>עלינו לאוטובוס שהוביל אותנו אל המעבורת. ישבתי לצד הלנה ומספר השעות המועטות עימה פתחו לי צוהר לעולמן של הנשים בשבטים של החוף המערבי. הלנה מסבירה לי, כי אצלם בשבט הלצק Heltsuk מטהרים בקיץ ב"בקתות הזעה" (סווט לודג') ובחורף ב"אמבטיות חורף". אמבטיות חורף הן למעשה מקוואות מים קרים בטבע (קפואים במושגים של הארץ...), כאשר טובלים בהן במשך ארבעה ימים לפני הזריחה ולאחר סיום המחזור החודשי של האשה (בסיום התקופה האדומה). הגברים גם כן טובלים באותה העת בנפרד מהנשים. הלנה מוסיפה כי היא מתפללת לבורא עולם בעת הטבילה שיטהר וינקה אותה בכוחותיו.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIKEYgRRuBI/AAAAAAAAA70/Q8m1t0jcRN0/s1600/Alana+and+me.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 220px; height: 164px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIKEYgRRuBI/AAAAAAAAA70/Q8m1t0jcRN0/s200/Alana+and+me.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513114450369034258" border="0" /></a>הלנה ואני במעבורת<br /></div><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: justify;">בקתת ההזעה (סווט לודג') של השבטים באזור החוף המערבי זהות לאלו של שאר השבטים בקנדה (שבט הקרי/ הסווט של ווילי) ונשים וגברים מטהרים בהם יחדיו (כמובן בלבוש מלא וצנוע). נשים במחזור לא מותרות לבוא במגע כלשהו עם בעליהן, אסור להן לגעת בצמחים או להשתתף בטקסים, אולם הן יכולות להתפלל מחוץ לבקתת ההזעה בזמן הטקס. הלנה מסבירה לי שאף אסור לנשים במחזור לעבור מעל לבעליהן, הן צריכות לכבס את הבגדים שלהן בנפרד, אבל מותר להן לבשל. הסיבה לכך היא שבמחזור האשה חזקה ועוצמתית מבחינה רוחנית והיא יכולה לפגוע בבעלה לגרום לו להיות חולה (אם לדוגמה תשתתף במחזור בטקס בקתת ההזעה). על כן עליה לשמור מרחק מבעלה בתקופת המחזור. "בבית הגדול" (Big House) מתקיימים הריקודים והטקסים במשך חמישה חודשים רצופים בשנה. הם מקיימים טקסי בגרות לנערים ולנערות בהם הם חווים בפעם הראשונה טבילה באמבטיות חורף עם אמא או עם אבא. בעבר האבות הקדמונים היו טובלים 12 ימים רצופים בחודש, כדי לטהר את עצמם לבנות את "הבית הגדול" או מבנים קדושים אחרים (כבקתת ההזעה). הלנה אומרת שמקווה מועדף על פני צום מבחינת טהרה. למרות זאת, הלנה רוצה להיות צמחונית וכן לצום כדי לטהר את גופה מהבשר שהיא אכלה כל השנים.<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIOd4OPmgkI/AAAAAAAAA8M/Q1xt516zyr8/s1600/vancouver+island.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 231px; height: 174px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIOd4OPmgkI/AAAAAAAAA8M/Q1xt516zyr8/s200/vancouver+island.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513423958053388866" border="0" /></a>האי וונקובר<br /><br /></div>מתחילת במסע שלי הפעם בקנדה רוח השחף ליוותה אותי בכל דרכי ואפילו ווילי הסב את תשומת לבי שהשחף מסתכל לעברי בזמן שאכלנו במסעדה. לא הבנתי מה הפשר, עד אשר עליתי למעבורת וראיתי את השחפים עפים לצידה. ידעתי שהם רצו שאעשה את דרכי אל עבר האי וונקובר לבקר יבשת רחוקה.<br /><br /><div style="text-align: justify;">השחף <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIOc9vY2BEI/AAAAAAAAA8E/6P3UfuPkZd0/s1600/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95+%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A5+2008+038.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 166px; height: 221px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIOc9vY2BEI/AAAAAAAAA8E/6P3UfuPkZd0/s200/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95+%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A5+2008+038.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513422953338242114" border="0" /></a>הוא שליח רוחני שמזכיר לנו את החיבור הגבוה שלנו עם המורים הרוחניים. הוא מזכיר לנו איך לראות מעל למצב הקיים, מלמעלה, את פני הדברים, מנקודות מבט שונות. השחף מקשר אותנו לחברויות ולקהילות בהן חשוב שיתוף הפעולה. הוא מלמד אותנו איך "לרכוב" על זרמי הרוח הנפשיים, הרוחניים והפיזיים. האם אנחנו הולכים עם הזרם או נלחמים נגד הזרם? הם אנו משתפים פעולה עם אחרים? האם אנחנו קשובים לרוחות המדריכות? השחף מלמד אותנו את השעורים של התבוננות, לחיות ולהיות. להקשיב ולפעול בתזמון המתאים.<br /></div><br />שחף על החוף באיסוורה, צילמתי במרוקו<br /></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-762778664013740209?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-9290347861136803162010-07-05T22:00:00.000-07:002010-09-04T09:36:40.075-07:00<div style="text-align: justify;">יממה אחרי צייד צמחים מוצלח יחדיו, התעוררנו בבוקר יום ראשון ושמנו את פעמינו לכיוון השמורה האינדיאנית. ליאון ורודי קיבלו את פנינו בחום בפתח בית הספר והגן המקומי. הם מספרים, כי מזו תקופה ארוכה, כל מי שנכנס למבנה חש בכאבי ראש עזים מלווים בסחרחורות. ווילי ואני הבנו מיד, כי מדובר ברוח שכנראה נמצאת במבנה ושאינה במנוחה. ווילי התחיל בטקס הטיהור. הוא התפלל לארבעת הכיוונים והחל לטהר את הכניסה עם מרווה מוקטרת וטבק, כשנוצת עיט בידו. אחר כך, הוא הדליק את פטריית הערבה וזרה על ההקטרה את תרופת ציפור הרעם. עקבנו אחריו כשהוא מקטיר עשרות חדרי כיתות ומשרדים ושום רוח לא הבהילה את פנינו...לבסוף ווילי ירד אל המרתף וליאון עימו. שם ווילי ראה רוח של אדם שכנראה קבור ביסודות, והוא דיבר עימו וביקש ממנו לעזוב. ווילי נתן לליאון צעיף כחול להתפלל לציפור הרעם ולקשור את הצעיף על עץ צפצפה בסמוך לבית הספר. התפילה תקרא לציפור הרעם, אשר תרחיק את התרופה השלילית מהאזור ותביא עימה סופת רעמים.<br /><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ0OXGeFkI/AAAAAAAAA60/C-lnNWbkS0A/s1600/trees.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 211px; height: 158px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJ0OXGeFkI/AAAAAAAAA60/C-lnNWbkS0A/s200/trees.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513096683923052098" border="0" /></a><div style="text-align: justify;">התכוננו לעזוב לאחר הטקס הארוך, לא בטרם הרעפנו מתנות ומחוות הדדיות. אני קיבלתי מרודי שורשים וגבעולים של הצמח "אלת השטן" <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Devil%27s_Club">Devil's Club</a> וקליפת עץ Balsum. רודי למד מהזקנים, כי שילוב שני הצמחים הללו זו תרופה לטיפול בסרטן. זכור לי, כי בפעם הראשונה במסע שלי בקנדה לפני כחמש שנים, הצמח Devil's Club תפס את עיניי. בעל עלים גדולים וקוצים ארוכים ודוקרניים לאורך כל הגבעול. לעקור אותו זו לא משימה נעימה, אבל רודי עושה זאת ללא כפפות ובקלות.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII6QLDKotI/AAAAAAAAA6k/0g2tsYv1Df4/s1600/Devil+club+2.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 184px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII6QLDKotI/AAAAAAAAA6k/0g2tsYv1Df4/s200/Devil+club+2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513032943373296338" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII55Jm9UeI/AAAAAAAAA6c/_SNNfh6qID0/s1600/Devil+club.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 186px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII55Jm9UeI/AAAAAAAAA6c/_SNNfh6qID0/s200/Devil+club.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513032547849556450" border="0" /></a><br /><br /><div style="text-align: center;">הקוצים החדים והעלים הגדולים של אלת השטן<br /></div><br />רודי הוציא מרכבו עלים של ארז מבוגר וריחני והגיש לי חבילה במתנה. אני הבאתי לו פרחים של לבנדר שאספתי באמירים ואמרתי לו שזה טוב להרגעת הנפש ולשינה. ווילי קיבל מליאון 1,000 שטרות כהוקרה עבור תהליך הטיהור, שמיכת חורף עם דוגמאות אינדיאניות ומקל מגולף מעץ ערבה מעויינת כשבקצהו קרן של צבי מגולפת בצורת עיט. ווילי עמד בגאווה עם המקל בכניסה לבית הספר ובדיוק באותו הזמן עיט עף באופק מרחוק. ווילי הוריד את כובעו ונתן אותו לליאון. הוא אמר לו להקטיר אותו עם מרווה ומעתה הכובע יהיה שלו. כשווילי ואני נפרדנו מהם לשלום ונכנסנו לרכב, סופה התחילה, העננים התקדרו וירד גשם. ווילי שלח הודעה לליאון מהדרך, כי הגשמים מנקים את הכל וליאון השיב, כי היה לו מורה טוב, אשר לימד אותו כיצד לקרוא לציפור הרעם.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII2S77G9YI/AAAAAAAAA6I/VclvtQ6aBV4/s1600/%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99+%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 218px; height: 163px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TII2S77G9YI/AAAAAAAAA6I/VclvtQ6aBV4/s200/%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99+%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513028592806065538" border="0" /></a>הסופה שלא אחרה לבוא ישר אחרי שעזבנו את השמורה...<br /><br /></div>בדרך חזרה הביתה שאלתי את ווילי על טקס ריקוד השמש, שכל כך רציתי להשתתף בו, בעקבות חיזיון שהיה לי לפני כשנה. תקופה ארוכה עמלתי ותפרתי לי שמלה מתאימה לטקס, בו אתפלל ואצום במשך ארבעה ימים. יום לפני הטיסה, חלמתי שאני ישנה גבוה גבוה בקן מרופד בנוצות מעל כל שאר העצים ביער ורק עץ צפצפה יחידי ניצב ממולי במרכז מעגל ריק מאנשים. ווילי הסביר לי שבטקס ריקוד השמש עליי להסתכל בנקודה אחת בעץ המרכזי ולהתפלל אל רוח העץ. על העץ הם מציירים את ציפור הרעם ובונים לה קן בקצה העץ. ציפור הרעם עוזרת לנו בתפילות שלנו לעצמינו ולבני משפחתינו. ווילי אומר כי האדם הלבן חשב שזהו טקס פאגני ולכן מנע מהם לקיים את הטקסים שנים רבות, אולם רוח ציפור הרעם היא חלק מהיקום ומנשמת כל חי שהבורא יצר והתפילות מכוונות אליו ולרוח הגדולה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJxTbz4jXI/AAAAAAAAA6s/yJggHMhx-Fk/s1600/Picture2.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 180px; height: 240px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIJxTbz4jXI/AAAAAAAAA6s/yJggHMhx-Fk/s200/Picture2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513093472551734642" border="0" /></a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-929034786113680316?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-64462537016523549692010-07-05T12:35:00.000-07:002010-12-15T09:40:07.116-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">בסוף השבוע הצטרפתי אל ווילי לנסיעה לשמורה האינדיאנית "קינוסו" (Kinnosu) שבצפון אלברטה (מספר שעות צפונית לאדמונטון). ווילי התבקש מצ'יף השמורה, ליאון, להגיע לצורך ביצוע טקס ריפוי רוחני לאנשיו. מזג האוויר היה סגרירי, ולפי העננים שראינו בדרך, שצורתם כשל נוצה, ווילי חזה כי למחרת יהיו רוחות עזות. על פי ההילה מסביב לשמש, הוא אמר, שתוך ארבעה ימים יהיה שינוי במזג האוויר, ואם זה בחורף, אז תהיה סופה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF24I2PEyJI/AAAAAAAAA1w/xdCnlF_78Kk/s1600/Feather+clouds.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502756781853821074" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF24I2PEyJI/AAAAAAAAA1w/xdCnlF_78Kk/s200/Feather+clouds.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 161px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 216px;" /></a>ענני הנוצה<br /><br /><div style="text-align: justify;">הנסיעה ארכה לה שעות ארוכות, אולם ליאון הכין לנו חדר במלון מקומי למנוחה מהדרך. ווילי עצר מידי פעם להראות לי את הצמחים המקומיים. שושן הטיגריס (Tiger lily) היפייפה בצבעו הכתום זוהק בין עשבי הבר, פעמונית כחולה (Blue bell) ואכיליאה (Yarrow) גדלו בסמוך אחד לשני. ווילי אומר, כי כאשר צמחים גדלים יחדיו, בד"כ יש להם את אותה היכולת הרפואית ומערבבים אותם יחד ביצירת התרופה, רק צריך לבדוק שהם לא רעילים...</div></div><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_ZyBVq6II/AAAAAAAAA14/9RV8jfJ0njc/s1600/Tiger+lilly.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5503356723046049922" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_ZyBVq6II/AAAAAAAAA14/9RV8jfJ0njc/s200/Tiger+lilly.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 200px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 150px;" /></a> <a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_aJa22qgI/AAAAAAAAA2I/XWgiEvpRELs/s1600/Yarrow.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5503357125033110018" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_aJa22qgI/AAAAAAAAA2I/XWgiEvpRELs/s200/Yarrow.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 200px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 150px;" /></a><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_aAP73mjI/AAAAAAAAA2A/j8YecLSlbc8/s1600/Blue+bell.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5503356967482530354" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TF_aAP73mjI/AAAAAAAAA2A/j8YecLSlbc8/s200/Blue+bell.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 200px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 150px;" /></a><br /><div style="text-align: center;"><br />פעמונית כחולה (מימין),<br />שושן הטיגריס (למעלה)<br />ואכיליאה (משמאל)<br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;"><br /><br />כשהגענו לשמורה נפגשנו עם רודי, שהוא זקן השבט ומרפא כווילי, וכן עם ליאון הצ'יף, שמסתבר שהוא דיי צעיר ובערך בגילי. החלפתי לבגדים ארוכים ויצאנו לאזור מקווי המים הסמוכים לחפש אחר <a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/08/blog-post_8355.html">שורש החולדה</a> (Calamus/Rat root). ג'נט הראתה לי את שורש החולדה בשנה שעברה, ואמרה כי ייתכן ואמצא אותה הפעם בביקורי בצפון.<br /><br />נכנסנו יחדיו לתוך צמחיית המים לחפש אחר שורש החולדה. מה שמרשים אותי כל פעם מחדש, זה שתמיד הצמחים החשובים ביותר למרפאים האינדיאנים גדלים בסמוך לצמחים אחרים (שברוב המקרים הם רעילים...), ורק "רופאי שבט" או "שמאנים" מנוסים יודעים להבחין בצמח המתאים. אותו דבר עם שורש החולדה. היא גדלה סמוך מאוד לצמחים אחרים שנראים מאוד מאוד דומים, אולם הריח המהפנט שלה מתפזר לכל עבר ומעיד על מיקומה. לא במקרה, היא נבחרה בתקופת משה להיות אחד מהרכיבים החשובים להכנת שמן משחת הקודש, ונקראת "קנה בושם".<br /><br /><div style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaHt0xWUZI/AAAAAAAAA3A/5BCvOkISYrM/s1600/Rat+Root.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505236815836500370" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaHt0xWUZI/AAAAAAAAA3A/5BCvOkISYrM/s200/Rat+Root.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 200px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 150px;" /></a> שורש החולדה<br /><br /></div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGWXZzQGoeI/AAAAAAAAA2Y/vQD8lzsovGs/s1600/Rodi+picking+medicines+2.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5504972589040574946" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGWXZzQGoeI/AAAAAAAAA2Y/vQD8lzsovGs/s200/Rodi+picking+medicines+2.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 154px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 206px;" /></a><br />בידיים מיומנות רודי החל למשוך את השורש שגדל במאוזן לא רחוק מפני הקרקע. מדהים לראות, כי מעל רודי יש הילה לבנה בזמן שהוא אוסף צמח קדוש זה, ומודה עם טבק שהוא משאיר ליד הצמח.<br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGWcN91ONoI/AAAAAAAAA2o/wmugF1ng_xU/s1600/Root+in+Rodi%27s+hand.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5504977883280324226" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGWcN91ONoI/AAAAAAAAA2o/wmugF1ng_xU/s200/Root+in+Rodi%27s+hand.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 150px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 200px;" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />אחרי עבודה מאומצת אספנו את כמות נכבדה של שורשים מלאי בוץ ונסענו לאגם סמוך שנקרא "Slave lake", שם שטפנו אותם משאריות הבוץ, במים המתוקים והצלולים של האגם, והתפעמנו לראות את העיט (Bald eagle) עף מעלינו. ליאון הסביר לי בדרך, כי משתמשים בשורש זה לטיפול בסוכרת, לניקוי הדם, לחיזוק מערכת החיסון, להתקררות ולכאב גרון.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaYbdXKjcI/AAAAAAAAA4Q/r9Z37-Jo_mc/s1600/Two+elders.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505255192012688834" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaYbdXKjcI/AAAAAAAAA4Q/r9Z37-Jo_mc/s200/Two+elders.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 150px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 200px;" /></a>שני מורים, אותה הדרך</div><br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaX3yqTriI/AAAAAAAAA4I/efbvDFK8sXU/s1600/Rodi,+Willie+and+Lion.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505254579254832674" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaX3yqTriI/AAAAAAAAA4I/efbvDFK8sXU/s200/Rodi,+Willie+and+Lion.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 168px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 224px;" /></a></div><br /><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: center;">ותמונה משותפת של הגברים...</div></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />משם המשכנו אל עבר חורשת ערבות מעויינות, לחפש אחר "<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/08/blog-post.html">פטריית הערבה המעויינת השחורה</a>" (Black diamond willow). מאוד התרגשתי לחפש אותה, וידעתי שמשימה זו לא קלה כלל. קיבלתי חתיכה קטנה של פטרייה מווילי בשנה שעברה, וכעת אפילו בשבילו זו הייתה הפעם הראשונה שהוא מחפש אותה, וניכר שהוא התרגש גם כן. הפטרייה גדלה בשלישיות על קליפת עץ הערבה המעויינת ובד"כ בחלק התחתון של העץ. אני יצאתי לאתר את הפטרייה עם רודי וליאון חבר אל ווילי. התחלתי לרחרח עם אפי כדי למצוא אותה ולפתע נעצרתי בתוך סבך של עצי ערבה ואמרתי לרודי: היא כאן! אני מריחה אותה!!! אבל רודי לא יכול היה למצוא אותה...וגם אני לא. המשכתי לחפש פטריות על עצים אחרים, אולם ללא הצלחה. חזרתי למקום בו הרחתי בראשונה את הפטרייה, ולפתע ראיתי אותה, לבנה וריחנית, דבוקה אל קליפת העץ. קפצתי משמחה ונישקת אותה, התפללתי עם טבק וניתקתי אותה מהגזע. רודי גם כן מצא כמה פטריות קטנות על עצים אחרים.<br /><br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaTQ6B5FsI/AAAAAAAAA3Y/17M7wFo3YXY/s1600/on+the+tree.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505249513171392194" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaTQ6B5FsI/AAAAAAAAA3Y/17M7wFo3YXY/s200/on+the+tree.jpg" style="cursor: pointer; display: block; height: 201px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 150px;" /></a></div><div style="text-align: center;">פטריית הערבה המעויינת השחורה<br /><br /></div>התלוותי אל ווילי והוא עדיין היה מוטרד בחיפוש הפטרייה. ווילי מצא פטריות קטנות, אולם הוא העדיף להשאיר אותן על העץ שימשיכו לגדול. ווילי ואני נכנסנו לתוך העצים העבותים ולהפתעתו ווילי גילה פטרייה גדולה ויפה על אחד העצים. ווילי הוריד את הכובע שלו מראשו והחווה עם תפילה וטבק לרוח הקדושה של הפטרייה ואסף אותה אליו באהבה. כולנו חזרנו עייפים עם פטריות (אומנם לא רבות), אך ריחניים ושמחים לשוב אל מנוחת היום.<br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaRkEjjv-I/AAAAAAAAA3I/F19gXyqjcJY/s1600/Wiilie+in+the+bush.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505247643391213538" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaRkEjjv-I/AAAAAAAAA3I/F19gXyqjcJY/s200/Wiilie+in+the+bush.jpg" style="cursor: pointer; float: left; height: 217px; margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 153px;" /></a><br /><div style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaS22zT5mI/AAAAAAAAA3Q/WFryAfWMbTc/s1600/Black+diamond+willow.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505249065628329570" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaS22zT5mI/AAAAAAAAA3Q/WFryAfWMbTc/s200/Black+diamond+willow.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 216px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 159px;" /></a>ווילי בין עצי הערבה הסבוכים והפטרייה המדהימה</div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-6446253701652354969?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-8461333652014956222010-07-01T18:10:00.000-07:002010-09-04T04:36:45.193-07:00<div style="text-align: justify;">ווילי ליווה אותי לביתה של ג'נט בסיום הסווט. מסתבר, כי ווילי מכיר את הסבים והסבתות של ג'נט שהיו גם כן רופאי שבט. ג'נט סיפרה לי עוד באותו הלילה את סיפור הנחש. וכך זה הולך....אשה מבוגרת רואה נחש יפה ורוצה לקחת אותו איתה ולטפל בו כחיית המחמד שלה. היא מביאה אותו לביתה ואחרי שהיא מאכילה אותו הוא לא מהסס ומנסה לתקוף אותה ולהכישה. היא נעלבת ואומרת לנחש: איך ייתכן, הרי האכלתי אותך ודאגתי לך? והנחש מיישיר עיניו ועונה לה ללא בושה: הרי ידעת ברגע הראשון שראית אותי כי אני נחש, אז מה את מתפלאת?<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFm9ok688RI/AAAAAAAAA0g/HE3Il9ZURWU/s1600/Garden+Snake.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 239px; height: 179px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFm9ok688RI/AAAAAAAAA0g/HE3Il9ZURWU/s200/Garden+Snake.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501636924613128466" border="0" /></a>לא לדאוג, לא ארסי וגם כבר מת..."נחש הגינה" (צילמתי באי וונקובר)<br /><br /></div>שורש הנחש או בשמו המדעי <i>Polygala senega</i> הוא צמח עדין ויפה בפריחתו הלבנה ובעל שורש חום-צהבהב, אשר מתפתל כנחש באדמה. אביה של ג'נט נהג למכור את שורש הנחש לאירופאים, בשל סגולותיו הרפואיות. האירופאים השתמשו בו כמעודד הקאה, משלשל ומגביר הזעה, לטיפול במחלות של דרכי הנשימה כדלקת ריאות, אסטמה, שעלת (מכייח) וכן כתרופה להצטננות וראומטיזם. אצל שבטי האינדיאנים של צפון אמריקה הוא היה ידוע כתרופה לריפוי הכשות נחשים ארסיים. הם היו לועסים את השורש ושמים אותו על מקום ההכשה.<br /><br />שמורת טסו-טינא (Tsuu-tina) נמצאת לא רחוק מהעיר קלגרי. נסיעה קצרה (ביום קנדה...בראשון ליולי) ואנו במרחב מדהים עם שלל צמחים ופרחים עונתיים. המטרה שלנו הייתה לחפש את שורש הנחש, מטרה לא קלה כלל, כי הצמח לא גבוה יותר ממספר סנטימטרים בודדים, וה"נחש" שלנו הסתתר לו בין העשבייה הסבוכה והגבוהה. שעות רבות עברו עלינו בחיפוש אחר השורש. ללא הצלחה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFweNjVJqAI/AAAAAAAAA0w/IqGQmeHyKSk/s1600/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+4.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 216px; height: 162px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFweNjVJqAI/AAAAAAAAA0w/IqGQmeHyKSk/s200/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+4.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502306062910990338" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwfIh5aHII/AAAAAAAAA1A/emvmXUC2hxc/s1600/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+3.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwfIh5aHII/AAAAAAAAA1A/emvmXUC2hxc/s200/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502307076138474626" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwe1TKzgxI/AAAAAAAAA04/FVNRVJS2tZ8/s1600/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+2.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwe1TKzgxI/AAAAAAAAA04/FVNRVJS2tZ8/s200/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90+2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502306745767396114" border="0" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><br /><br /><br /><br /><br /><br />ג'נט ושמורת טסו-טינא<br /></div><br /><br />וורד הבר (שהוא הסמל של מחוז אלברטה) מעשיר בפריחתו הוורודה המדהימה. ג'נט אומרת, כי פרחי וורד הבר בשילוב עם לבנדר וסוג של לענה (Mugwort) הם צירוף נפלא להכנת כרית שינה לחלומות טובים. ליד הוורד מכסה את הגבהות פרח לבן יפייפה עם אבקנים צהובים, שג'נט מכנה אותו כ"שורש שחור". ג'נט אוספת את השורשים שלו בסתיו כתרופה לחיזוק מערכת החיסון. מסתבר, כי ווילי הראה לי פרח שגם נקרא ה"<a href="http://olive-medicinewoman.blogspot.com/2009/10/blog-post_20.html">שורש השחור</a>" (במחוז ססקאג'ואן הסמוך), אבל הוא שונה לחלוטין מהפרח הזה, מה שמבהיר כי לכל אינדיאני תפיסה שונה מחברו, גם אם הם שייכים לאותו השבט. הגרניום ("הגרניום הסגול הדביק"...בשמו המדוייק) התפתל לו בין שאר הפרחים ויצר הרמוניה מושלמת.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFw0fMjPcPI/AAAAAAAAA1Y/QiNGPK_FPkA/s1600/Sticky+purple+geranium.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFw0fMjPcPI/AAAAAAAAA1Y/QiNGPK_FPkA/s200/Sticky+purple+geranium.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502330555289530610" border="0" /></a>גרניום סגול דביק (למעלה), השורש השחור (מימין) וגם וורד הבר (משמאל)<br /><br /><div style="text-align: right;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwvbkPmzXI/AAAAAAAAA1I/ov0YOGTjNU0/s1600/wild+rose.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwvbkPmzXI/AAAAAAAAA1I/ov0YOGTjNU0/s200/wild+rose.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502324995372010866" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwwwdzH7jI/AAAAAAAAA1Q/wsamymjwbeY/s1600/black+root.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFwwwdzH7jI/AAAAAAAAA1Q/wsamymjwbeY/s200/black+root.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5502326453930815026" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;"><br /><br />החום המעיק של הצהריים לא איחר להגיע וג'נט החליטה לחפש את שורש הנחש סמוך לנהר. מצאנו צמחים דומים בדרך, אבל לא נחש ולא שורש...ארבע שעות עברו והייתי מותשת לחלוטין. לא היה אכפת לי כבר אם למצוא את ה"נחש" הערמומי הזה או לא. ואז בדיוק ברגע שכבר וויתרתי, הקטקנטן הגיח לו סמוך למגפיי מלאי הבוץ, ואני בשיא האדישות אמרתי לג'נט: נראה לי כי מצאתי אותו!!! ג'נט הייתה המומה. היא קפצה משמחה וחיבקה אותי...כבר תקופה ארוכה שהיא מתפללת למצוא את הצמח, וללא הצלחה. והנה הוא הקטנטן ניצב במלוא תיפארתו לרגליי. ג'נט לקחה טבק, פיזרה סמוך לצמח והודתה לו על יכולותיו הרוחניות והרפואיות ועל הקשר שנוצר בינינו מעתה.<br /><br /></div></div><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGahJYSLYdI/AAAAAAAAA4o/hchA3uqswQs/s1600/Seneca+root.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 156px; height: 209px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGahJYSLYdI/AAAAAAAAA4o/hchA3uqswQs/s200/Seneca+root.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505264777016598994" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaiVnugcAI/AAAAAAAAA4w/ceIrMKWeme0/s1600/snake+root.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TGaiVnugcAI/AAAAAAAAA4w/ceIrMKWeme0/s200/snake+root.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5505266086832009218" border="0" /></a><br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFw5QTeNnNI/AAAAAAAAA1o/Xap8dS7wvyA/s1600/snake+root.jpg"><br /></a>שורש הנחש בידיה של ג'נט<br /></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-846133365201495622?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-42174816870733584422010-06-26T22:51:00.000-07:002010-09-04T04:27:36.138-07:00<div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFm12eH9VsI/AAAAAAAAA0Y/vJFP17QQyWw/s1600/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%98+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 161px; height: 215px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFm12eH9VsI/AAAAAAAAA0Y/vJFP17QQyWw/s200/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%98+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501628367213778626" border="0" /></a>פתח הכניסה לסווט ומדורת אבני הסבים והסבתות<br /></div><br />בשבת הגעתי לקלגרי בדיוק בזמן לטקס בקתת ההזעה (<a href="http://kabelova.cz/galerie/thumbnails.php?album=34">סווט לודג': מאת סוזי</a>) בביתה של מריאן (אחותו של ווילי). היה ירח מלא ועיט עף מעל לסווט, בזמן שאבנים בערו באש מחוץ לבקתה. בטקס נשים סיפרו על הקשיים שלהן, כאשר בני משפחתן מכורים לאלכוהול ולסמים. אחת מהנשים קיבלה את השם "אשת ציפור הרעם" ומריאן אומרת כי שם חזק כזה עוזר לאדם להתגבר על מצבים קשים. בסווט נמצאת גם ליסה, שבסיום הטקס היא תצום במשך ארבעה ימים. ליסה נשארת בתוך הסווט במשך כל ימי הצום וחווה חלומות וחזיונות מרפאים. היא מבקשת ללמוד את הדרך המסורתית של אבותיה. בזמן הצום היא מטהרת את עצמה עם מרווה ולא אוכלת או שותה. היא אמורה להקשיב לחלומות שלה. כל הזמן הזה היא נמצאת רק בסווט, כשמידי בוקר מריאן מבקרת אותה ושומרת עליה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIInPpvF3aI/AAAAAAAAA6A/LCOq5lOg_Po/s1600/badger.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 195px; height: 144px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIInPpvF3aI/AAAAAAAAA6A/LCOq5lOg_Po/s200/badger.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513012043709799842" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIIltvZFWNI/AAAAAAAAA54/K9XWH_M0yvA/s1600/ground+squirrel.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 186px; height: 140px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TIIltvZFWNI/AAAAAAAAA54/K9XWH_M0yvA/s200/ground+squirrel.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5513010361600923858" border="0" /></a><br />גירית (Badger) אורבת לסנאי אדמה (Ground Squirrel). סנאים חפרו מחילות מסביב לכל הסווט ואחד מהם אף העז ובלילה התגנב לו פנימה...וליסה לא הבינה מי חופר מתחתיה בעודה ישנה...<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />בבוקר יום ראשון מריאן קיבלה טלפון מבעלה של ליסה, שאומר כי בתם התחילה לאכול מהריפוד של הכורסא. ליסה לא התפלאה, ואמרה שהיא הפסיקה לאכול בשר משום שיש לה אקנה, ולכן היא אוכלת מהריפוד. אני הבנתי שהריפוד הוא למעשה הבשר שלנו, הכיסוי הוא העור ומבנה הכורסא הוא העצמות. לכן, הגיוני היה שהיא תאכל את הריפוד (בתרבות האינדיאנית הבשר הוא החלק העיקרי בארוחה...אם לא היחיד). ליסה עשתה רשימה ארוכה של בקשות לתפילה מהרוחות ומריאן הסבירה לה שהיא אמורה "לחשוב מהלב". מריאן אומרת, כי החלק הפיזי של האדם נמצא בבטן, החלק הרגשי נמצא בפה, החלק השכלי נמצא בראש והחלק הרוחני נמצא בלב.<br /><br />למחרת ביקרנו שוב את ליסה. ליסה סיפרה כי חלמה שבתה הולכת לפניה וחוצה גשר רעוע שעשוי מחבלים. ארנקה נופל לה והיא נופלת אחריו מהגשר. ליסה הולכת אחריה לנסות להצילה, אך גם היא מפילה את ארנקה ומישהו מוצא אותו בתחתית הגשר. מריאן ביקשה שאפרש את החלום. הסברתי, כי תמיד בין שני שלבים בסולם נמצא מקום חשוך ולא ידוע וכך גם בין השלבים הרוחניים שאנו עוברים. המקום החשוך הוא גשר החבלים, אשר מחבר בין שני גדות הנהר (מעבר רוחני). הארנק שנופל מסמל את החומריות, שעליהן לזנוח או לתת למישהו כצדקה. ליסה אומרת שהיא דואגת לבתה שרק סיימה ללמוד אתמול וגם משום שאכלה מריפוד הכורסא. אולם, כנראה בתה היא הרוח המנחה שלה ולכן היא הלכה לפניה והובילה אותה לחצות את הגשר. מריאן אמרה לליסה, כי האבות הקדמונים תמיד אמרו לה לדבוק במטרה ולהמשיך הלאה, לא משנה כמה קשה הדרך...<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFmq9mO7tpI/AAAAAAAAA0Q/vspzxil9zbI/s1600/%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%93+%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 233px; height: 186px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFmq9mO7tpI/AAAAAAAAA0Q/vspzxil9zbI/s200/%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%93+%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501616395021694610" border="0" /></a><br />חלומה של ליסה הזכיר לי את הגשרים הרבים שחציתי בנפאל לפני כשלוש שנים כשעשיתי את הטראק "אנאפורנה" המפורסם. במשך פחות משבוע ימים העפלתי לגובה של כמעט 6,000 מטרים ואף פעם לא הסתכלתי אחורה או חשבתי לשוב על עיקבותיי, למרות שהיה לי פחד גבהים נוראי ולחצות גשרים רעועים זה לא היה התחביב שלי. תמיד בדרך נתקלתי בנפאלים כפריים עמוסי משא, אשר חצו את הגשר בבטחון גמור ובכפכפים קלים לרגליהם. כמו שווילי אומר, זה הכל בראש, בחלק המנטלי שלנו, שמראה את החוזק והעוצמה שבנו.<br /><br />ביום הרביעי לצום מריאן הכינה לליסה תה רפואי מעלי ארז, שורש הדוב ומרווה מקומית. ליסה נראתה מטוהרת ועיניה היו מבריקות. ווילי הכין את הסווט לטקס נוסף שהוא יבצע מחר וסידר מחוץ לסווט את העצים והאבנים. הוא ביקש ממני להתפלל בארבעת כיווני הרוחות שיבואו אנשים טובים לטקס בסווט. ביום רביעי בשש בערב התחיל הטקס. בסבב השלישי הכניסו אוכל לסווט (אוכמניות, תותים ודג סלמון) וליסה אכלה בפעם הראשונה מזה ארבעה ימים. רוב המשתתפים היו אינדיאנים וכל אחד שר בשפה שלו. אני שרתי את שיר הכח של הנשים בשפת הלקוטה ובסבב השלישי שרתי בעברית את השיר של רבי נחמן "כל העולם כולו, גשר צר מאוד, גשר צר מאוד, גשר צר מאוד...". כולם אהבו את השיר השונה במקצת בשפה, אבל הזכיר להם את השירים המסורתיים.<br /><br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-4217481687073358442?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-7179755243706020102010-06-24T04:09:00.000-07:002010-09-04T03:53:41.014-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl" style="text-align: right;"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 250px; height: 186px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgcd03qV8I/AAAAAAAAA0I/EUeXOmg6F2U/s200/11.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501178243566950338" border="0" /></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgFTYwthzI/AAAAAAAAAy4/t1G_ZEBTd-o/s1600/1.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 165px; height: 220px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgFTYwthzI/AAAAAAAAAy4/t1G_ZEBTd-o/s200/1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501152775455475506" border="0" /></a></div><div style="text-align: justify;">באמצע יוני נחתתי בשדה התעופה של טורונטו (קנדה) תשושה מעייפות של 17 שעות טיסה. לאחר מנוחה של יממה בעיר הגדולה, המשכתי דרך היבשה במסע של ארבעה ימים אל עבר קלגרי שבמערב. נסיעה ארוכה לאין שעור לאורך האגמים המרהיבים של חבל אונטריו, ריעננה את לבי בפריחה מדהימה של תורמוסים בשלל מרבדים של צבעי סגול ולילך. השנה קנדה התברכה בגשמים והקיץ התעכב לו במקצת, וניכר כי עדיין פרחו להם צמחי האביב.<br /><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgA9QWyMkI/AAAAAAAAAyw/bhPGKeObqlU/s1600/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+005.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 215px; height: 161px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgA9QWyMkI/AAAAAAAAAyw/bhPGKeObqlU/s200/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+005.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501147997195612738" border="0" /></a>זכור היה לי, כי אשתקד חלפתי ליד מכרה אבן האמטיסט שמחוז אונטריו, ומפיאת חוסר זמני הקצר, לא התעכבתי שם. הפעם, הנהג הצעיר שהתלוותי אליו, הסכים בשמחה לעצור לבדוק את המכרה. קנדה עשירה במחצבים: זהב, כסף, אבנים יקרות ואבני חן (כאבן הג'ייד המפורסמת) הם רק חלק מהעושר הטבעי שבו התברכה יבשת צב הים.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgHn_E5DyI/AAAAAAAAAzI/A2awqzvEFuY/s1600/3.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgHn_E5DyI/AAAAAAAAAzI/A2awqzvEFuY/s200/3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501155328361303842" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgIGJuk5GI/AAAAAAAAAzY/vAUvKRv6KR4/s1600/5.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 176px; height: 134px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgIGJuk5GI/AAAAAAAAAzY/vAUvKRv6KR4/s200/5.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501155846616573026" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgH6xcKqHI/AAAAAAAAAzQ/5MByMh6q1tE/s1600/4.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 179px; height: 132px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgH6xcKqHI/AAAAAAAAAzQ/5MByMh6q1tE/s200/4.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501155651118344306" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />אמטיסט זו האבן הראשונה שהכרתי בחיי, כאשר ביקרתי בפסטיבל "סגול", שם כל אחד קיבל אבן יפייפיה סגולה זו כתליון. אמטיסט משמשת כקמע והיא אחת מאבני החושן (אחלמה). מבחינה אנרגטית היא פועלת על אזור המצח ("העין השלישית"), ולכן היא מסייעת באיזון האגו, מגבירה אינטואיציה, מסייעת לגלות הבנה ולסלוח וכפועל יוצא מכך מקלה על כאבי ראש וטובה לשינה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgaEFqMz9I/AAAAAAAAAzw/MZEB2RhF-no/s1600/10.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 216px; height: 162px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgaEFqMz9I/AAAAAAAAAzw/MZEB2RhF-no/s200/10.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501175602374037458" border="0" /></a>שמה הלטיני "אמטיסט" (ביוונית עתיקה) משמעו שיכור או מורעל, וטוענים כי היא מונעת שיכרות ומקלה על גמילה מהתמכרויות שונות. ואכן, היוונים נהגו ללגום יין מכוסות עשויות אמטיסט במטרה למנוע שיכרות. מסתבר, כי האבן גדלה וחיה במעבה האדמה, למרות שהיא מוגדרת כדומם. היא גדלה על גרניט ומושכת אליה ברזל ומינראלים, ולכן צבעה סגול כהה עד חום. המבנה שלה משושה ונוצר באופן טבעי במעבה האדמה. המכרה הותר למספר שנים של חציבה ותיירים מוזמנים לחצוב בסלע ולמצוא את אבן האחלמה שלהם.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgbM5QhnbI/AAAAAAAAAz4/bvn_Pmbuecg/s1600/7.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgbM5QhnbI/AAAAAAAAAz4/bvn_Pmbuecg/s200/7.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501176853175573938" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgbYpXTcCI/AAAAAAAAA0A/CyGSlRfo8tQ/s1600/8.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgbYpXTcCI/AAAAAAAAA0A/CyGSlRfo8tQ/s200/8.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501177055067467810" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgKd-1AGhI/AAAAAAAAAzg/cYD5gdSBJ5s/s1600/6.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFgKd-1AGhI/AAAAAAAAAzg/cYD5gdSBJ5s/s200/6.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501158455030848018" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-717975524370602010?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-12512711885032806442009-10-20T08:31:00.000-07:002010-03-21T13:16:35.979-07:00<div style="text-align: justify;">ביום ראשון לפני כשבוע, לאחר הלוויתו של ג'וזף, השתתפתי בטקס שערך ווילי בבקתת ההזעה של אחותו פלורנס. בשבוע הראשון בבואי לקנדה השתתפתי בטקס שהנחה ווילי וכן בשבוע לפני עזיבתי כסגירת מעגל. סיום המסע (The end of the trail) היא דמות של רוכב שחוזר ממסעו לאחר צייד או בסיום המלחמה. הרוכב עייף ורצוץ והוא שב על גב סוסו הביתה. תמונת הרוכב מזכירה לי את מסעי הביתה חזרה לאחר המסע הרוחני שעברתי בקנדה. אולם, בשמיים ממעל רוח העיט החום תמיד תגן על הלוחם במסעו...<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3neJw-hBI/AAAAAAAAAgY/CZ_-VDTtOfA/s1600-h/can+23015.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3neJw-hBI/AAAAAAAAAgY/CZ_-VDTtOfA/s200/can+23015.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394722433863156754" border="0" /></a>פלורנס היא אחותו הגדולה של ווילי. ליד הבית של פלורנס ישנו הסווט לודג' שמותאם לחורף השלגי. בחוץ מינוס 5 מעלות, אבל מדורה דולקת בסמוך לסווט מעצי מייפל וצפצפה לחמם את האבנים לטקס. אדם אחד שומר על המדורה בחוץ ובסיומו של כל סבב (ישנם ארבעה סבבים בטקס) ווילי מבקש שיביאו אבנים לוהטות נוספות ויניחו אותן במרכז הסווט. בטרם הטקס ווילי נכנס לחדר המרכזי בו דולק אח עצים לחמם את החדר. ווילי לוקח בידו את התוף, הרעשן וצמחי מרפא קדושים (כארז ודשא מתוק) ומברך לארבעת כיווני הרוחות. בצד ימין ליד דלת הכניסה לסווט ווילי מקטיר צמחי מרפא לטיהור המשתתפים. ווילי נכנס בכריעה לסווט ויושב כשפניו מופנות אל עבר הדלת, בעוד הוא מבקש להכניס אבנים לוהטות למרכז המעגל. שישה גברים נכנסו בכריעה ויושבים מצד ימין והנשים (פלורנס ואנוכי) יושבות משמאל. פלורנס הנחתה אותי לשבת כשברכיי מחוברות ועדיף כשרגליי ישרות ומופנות אל עבר האבנים הלוהטות, ולא כדרך הגברים אשר יושבים בישיבה מזרחית. היא אמרה לי לעטוף את ראשי עם מגבת להגנה מהאדים החמים במהלך הטקס. ווילי ביקש לסגור את הדלת ולהתחיל את הטקס. הוא שפך מים על האבנים הלוהטות (אבני הסבים והסבתות הקדמונים).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3hcqDARzI/AAAAAAAAAf4/uU-ptV0CvM8/s1600-h/can+22995.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3hcqDARzI/AAAAAAAAAf4/uU-ptV0CvM8/s200/can+22995.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394715811099199282" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3iT4DtjmI/AAAAAAAAAgA/SoGYwYfIKKI/s1600-h/can+23001.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3iT4DtjmI/AAAAAAAAAgA/SoGYwYfIKKI/s200/can+23001.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394716759753068130" border="0" /></a><br /><br />בקתת הזעה / סווט לודג' (מצד ימין) והכניסה לסווט כשבמרכז אבני הסבים והסבתות (למטה)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />הגברים בטקס החלו לשיר ולהלום בתופים כלוחמים וכל הסווט לודג' זז לקצב שירתם. ווילי זרה צמחי מרפא על האבנים (תרופת ציפור הרעם) ופיזר מים עם ענפי ערבה אדומה. הוא הזמין את רוחות הקדמונים ובסיום הסבב הראשון פתחו את הדלת ויצאנו להתרענן בחדר המרכזי. בסבב השני והשלישי התבקשנו להתפלל ואני התפללתי לנשמתם של שלושה מכרים שנפטרו כשבוע לפני הטקס: הכלבה היקרה של רננה (מישמיש), ג'וזף המורה הרוחני של ווילי והמרצה לאקולוגיה שכה אהבתי (עמנואל נוי-מאיר). התפללתי לנשמתם שתמשיך בדרכה החדשה וגם ברכתי את נשמתו של התינוק החמוד של אחותי, אשר נולד ביום שבת (כפיר, שמו). אכלנו לאחר כך במשותף בסווט תבשילים שפלורנס הכינה באהבה עם רוחות האבות והאימהות הקדמונים. בסבב הרביעי ווילי הקדיש לי את שיר העוצמה של נשות שבט הלאקוטה וכל שאר הגברים המשיכו לשיר בקול עוצמתי. ווילי מידי פעם נהם ועשה קולות של זאב והאווירה הייתה מאוד חמה וידידותית. הטקס היה בייחוד עבור נער בן 20 (איליי) שנולד לו ילד וכעת הוא מבקש ברכה ועזרה מהרוחות במסעו להפוך לאבא. ווילי דיבר בטקס על חשיבות הגבר במשפחה ועל תפקידו כמפרנס ותומך במשפחתו. בסיום הטקס עישנו יחד במקטרת השלום כשהנכדה של פלורנס בת ה-11 לא עישנה ולאות כבוד נגעה עם המקטרת בכתף ימין ואחר כך בכתף שמאל. פלורנס ברכה את איליי עם דשא מתוק (סויט גראס) ואחלה לו הצלחה בדרכו החדשה כאבא.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3lYBz8HsI/AAAAAAAAAgQ/B5Udu4Katak/s1600-h/can+23032.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3lYBz8HsI/AAAAAAAAAgQ/B5Udu4Katak/s200/can+23032.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394720129625628354" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3kO3b9q7I/AAAAAAAAAgI/-TZ8qJdRjjs/s1600-h/can+23042.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3kO3b9q7I/AAAAAAAAAgI/-TZ8qJdRjjs/s200/can+23042.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394718872710261682" border="0" /></a>רעשן צב הים והתוף (משמאל) ומקטרת השלום ומשרוקית ריקוד השמש של ווילי (למטה)<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-1251271188503280644?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-40928490101395021952009-10-20T04:16:00.000-07:002009-10-22T13:51:34.469-07:00<div style="text-align: justify;">בשבוע שעבר טיילתי בגבעות מסביב לשמורה עם ווילי בצפייה בבעלי חיים ובחיפוש אחר צמחי מרפא. ווילי גדל בשמורה זו ועוד כילד הוא הכיר כל גבעה ועקב אחר שבילי בעלי החיים. ווילי נהג לצוד ולכן חוש הראייה והשמיעה שלו מפותחים ומאפשרים לו להבחין בכל שינוי ותזוזה של בעלי החיים שמסביבנו. ווילי מספר, כי מותר לצוד בעלי חיים רק באישור מהרוחות. צריך להתפלל לרוחות בבקשה לצוד ורק לאחר חלום שמאשר את הצייד, צדים. ווילי סיפר לי, כי פעם אחת כשרצה לצוד איילה הוא ירה ולא הצליח לפגוע בה. הוא שכח כי לא ביקש עזרה מהרוחות ואישור לצוד. ווילי הוציא את הטבק, בירך וביקש מארבעת הרוחות שיעזרו לו לצוד את האיילה. הוא לקח את הרובה וירה פעם שנייה. האיילה נפלה על הארץ והכדור של ווילי חצה את הלב שלה באמצע לשני חלקים שווים. מאז הוא לא צד שוב, אבל ידע כי רק הרוחות הם אלו שעזרו לו במסע הצייד. בגבעות גם גרים בעלי חיים פחות אופייניים. ווילי מספר, כי פעם אחת כשהלך בגבעות הוא הבחין בטביעות רגליים ענקיות ובריח לא אופייני כשל בעל חיים. הוא ידע שזהו <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%92%D7%A4%D7%95%D7%98">הסאסקואץ' או כף הרגל הגדולה</a> (Big foot) שנמצא בגבעות עם משפחתו. סאסקואץ' זה ספק בעל חיים ספק בן אדם, יצור שעיר בעל מימדי גוף ענקיים וריח גוף דוחה שניתן להבחין בו ממרחקים. כשהם היו ילדים הם היו רואים אותו מרחוק אולם לעולם אף אחד לא ראה אותו מקרוב. גם כשטיילתי עם ג'נט ביערות בריטייש קולומביה היא סיפרה לי על הסאסקואץ' ואפילו ראינו תמרור בלילה שהזהיר כי הוא נמצא בסביבה...<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2jrzu6MxI/AAAAAAAAAdg/zpTzFge4CEU/s1600-h/can+22904.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2jrzu6MxI/AAAAAAAAAdg/zpTzFge4CEU/s200/can+22904.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394647901676385042" border="0" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><div style="text-align: justify;">צמח מרפא חשוב שווילי הכיר לי הוא השורש השחור (Black root). חיפשתי את השם המדעי של הצמח ואפילו התייעצתי עם ג'נט, אך לשווא. השם האינדיאני ניתן לשורש בשל צבעו החום-שחור וזהו פרח מקומי באזור גבעות ססקאג'ואן. הצמח גדל ליד האגם העגול (Round lake) והוא משמש לטיפול בבעיות לב. ווילי לקח עלה בידיו והראה לי כי לפרח זה עלים שעירים ודקים וכך אזכור את הצמח בבואי לכאן בעתיד. הוא ביקש שאקח חלק קטן מהשורש ואשים אותו מתחת ללשון. התחושה הראשונה הייתה של צמרמורת וחשמל שעובר בכל גופי מהלשון עד לרגליי. ווילי שמח שבקלות הרגשתי כיצד הצמח משפיע פיזיולוגית על תפקודי הגוף ועוזר בוויסות הפעילות החשמלית של הלב. ליד השורש השחור גדלה מרווה ממין שלא הכרתי. ווילי מכנה אותה מרוות ציפור הרעם (Thunder bird sage), כי הוא אומר כי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Thunderbird_%28mythology%29">ציפ</a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Thunderbird_%28mythology%29">ור הרעם</a> נמצאת תמיד בגבעות. ציפור זו מגיעה מכיוון מערב והיא אשר מביאה עמה את סופות הרעם והרוחות החזקות. ווילי מספר לי, כי כאשר ציפור קדושה (כעיט) מרפרפת (דואה) מעליך, האינדיאנים אומרים שהיא מברכת אותך בכנפיה ולכן אנו מודים לה על כך.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2ppJBsKDI/AAAAAAAAAeA/5MiOSuoh5lA/s1600-h/can+22912.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2ppJBsKDI/AAAAAAAAAeA/5MiOSuoh5lA/s200/can+22912.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394654452922460210" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2qDjJBzQI/AAAAAAAAAeI/UxbB2Klckvs/s1600-h/can+22909.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 182px; height: 136px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2qDjJBzQI/AAAAAAAAAeI/UxbB2Klckvs/s200/can+22909.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394654906609159426" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />צמח השורש השחור בסיום פריחתו (למעלה מימין) ועלוות הצמח (למעלה משמאל). מרוות ציפור הרעם (למטה מימין) וציפור הרעם (למטה משמאל)<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St238Ajq9hI/AAAAAAAAAfI/iZTvaPhoTA0/s1600-h/can+22926.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 184px; height: 138px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St238Ajq9hI/AAAAAAAAAfI/iZTvaPhoTA0/s200/can+22926.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394670170229372434" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St20nwfE9MI/AAAAAAAAAew/lUP6RJE-7jA/s1600-h/can+22882.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 171px; height: 128px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St20nwfE9MI/AAAAAAAAAew/lUP6RJE-7jA/s200/can+22882.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394666523782870210" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />החורף בא והביא עימו סופת שלגים. הטמפרטורות ירדו לעשר מעלות מתחת לאפס. בעלי החיים והצמחים מרמזים לנו על בוא החורף. שיניו של הבונה גדלות ללא הפסקה והוא משפשף ומשחיז את שיניו בקורות העצים מהן הוא בונה סכרים ובתים. הבחנו בשבילי הליכה של הבונה ובבית שהוא בנה על האגם. ווילי אומר, כי ככל שהבית של הבונה גדול יותר, כך אני יודעים שהחורף יהיה ארוך וקר יותר. ג'נט גם לימדה אותי, כי כשהפירות על העצים והשיחים בבר בשפע סימן כי החורף יהיה קשה וקר. בדרך ראינו מינים שונים של ענבות בר שהיו בשפע על השיחים וסימלו לנו את בואו של החורף הקר. ווילי אסף את ענבות השיח הקוצני (Thorn bush) וראינו גם <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cranberry">חמוציות</a> (Cranberries) בגודלם של ענבים עסיסיים.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2xB5jOxoI/AAAAAAAAAeY/kFliYB774u8/s1600-h/can+22913.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2xB5jOxoI/AAAAAAAAAeY/kFliYB774u8/s200/can+22913.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394662574846297730" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2_IDLDETI/AAAAAAAAAfg/yZaw4oxJRNI/s1600-h/can+23009.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St2_IDLDETI/AAAAAAAAAfg/yZaw4oxJRNI/s200/can+23009.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394678073671225650" border="0" /></a><br />ווילי אוסף ענבות (משמאל) ובית הבונה (למטה)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />באחד הימים הבחנו בנץ (Hawk) אוכל מבשרו של שועל. פלורנס מספרת, כי הנץ נמצא במקום זה כבר יומיים ואוכל מקורבנו. למחרת הגיע העורב השחור (Raven) והמשיך לאכול מבשרו של השועל. הנץ הוא השליח של אלוהים. העיט (Eagle) נושא עימו את הבשורה ומעבירה לאחיו הקטן, הנץ. הנץ אוכל מבשרו של השועל, אשר מסמל ערמומיות ועורמה. זאב הערבות (Cayote) דומה לשועל בדרכו הערמומית והוא משנה את צורתו ונחשב כנוכל ותכסיסן, אולם כאשר רואים את זאב הערבות יודעים כי עלינו לשוב לאחור וכי הוא מזהיר אותנו מצרה. הנץ הוא השליח, וכפי שווילי מספר, כאשר הוא ראה נץ עף בשמיים לכיוונו, ואחר כך הוא התגלגל באוויר ושינה את כיוון תעופתו, הוא ידע, כי הנץ מבשר לו שאחיו נפטר.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3GMGUTrlI/AAAAAAAAAfo/zbcogT28P2k/s1600-h/can+22973.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3GMGUTrlI/AAAAAAAAAfo/zbcogT28P2k/s200/can+22973.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394685839816240722" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3IbPOOEWI/AAAAAAAAAfw/ibgBGyn5tzw/s1600-h/can+23006.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/St3IbPOOEWI/AAAAAAAAAfw/ibgBGyn5tzw/s200/can+23006.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5394688298927919458" border="0" /></a><br /><br />נץ והשועל (מימין) ושארי ארוחתו של דוב שאכל זאב ערבות וצואתו עם גרעיני ענבות (למטה)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-4092849010139502195?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-29335816275691630682009-10-15T22:00:00.000-07:002010-11-29T09:29:22.502-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: center;"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TPPYImFg0NI/AAAAAAAABKE/e6VP4ND8zx4/s1600/can+23018.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TPPYImFg0NI/AAAAAAAABKE/e6VP4ND8zx4/s200/can+23018.jpg" width="200" /></a></div>&nbsp;אוליב, ווילי והבת שלה (משמאל לימין)</div><div style="text-align: center;"></div><br />"ידעתי, שאת רופאת השבט". אוליב הניפה את אצבעה באוויר לאישור. "ראיתי אותך בטלוויזיה מלקטת ענבות בר". מוזר, חשבתי. סיפרתי על כך לווילי ושנינו צחקנו, כי הרי מעולם לא הופעתי בשידור כזה או אחר ביבשת הרחוקה. בערב ישבנו לאכול יחדיו בביתה של אוליב. ושוב אוליב התעקשה ופנתה לאחיין שלה. "נכון שגם אתה ראית אותה מלקטת ענבות ביער?" נכון, ללא ספק. הפעם כבר לא צחקתי. הרי לא ייתכן ששניהם משקרים. ווילי נשבע שלא סיפר להם דבר על ביקורי. אז כיצד ייתכן שאוליב, דודתו של ווילי, ששמה זהה לשמי, מכירה אותי עוד בטרם הגעתי לשמורה, ויודעת מה היעוד שלי בחיים? ווילי המשיך לצחוק וכולנו הצטרפנו אליו. ולי נותר להפנים את השיעור על עולם הרוחות. שנה שלמה חלפה ויום אחד הפתרון הפציע כברק. הרי תפיסת העולם שלנו כה שונה מעולמם של האינדיאנים. שם החלום לא נפרד מהמציאות. למעשה הוא רק המשך מציאותי של המציאות החלומית שבה אנו חיים. אז זה כל כך פשוט. אוליב ראתה אותי בחלום או יותר נכון בחלום נבואי שנקרא חיזיון, אוספת ענבות בר ביער. ולא במפתיע האחיין שלה שגר אצלה ראה את אותו הדבר. הרוחות רצו להעביר להם מסר חשוב. שבעתיד הקרוב תגיע נערה לבנה לשמורה, שנראית בדיוק כמוני, ושהיא מוזמנת (welcome) למרות עורה הלבן ואף יש לה תפקיד מכובד בשמורה, של רופאת השבט. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אוליב סיפרה באותה הארוחה, שהשכן שלה נהג להתעלל קבוע בבובה שהייתה לו בבית. הוא היה קושר אותה על חבל ותולה אותה מהתקרה. יום אחד מצאו אותו מת קשור לחבל והבובה יושבת לצידו. אף אחד בשמורה לא הופתע מכך, שהבובה תלתה את השכן כנקמה. בכל דבר על פני האדמה יש חיים ורוח. גם בבובה. האינדיאנים מוקירים תודה ומכבדים כל נברא. לא רק את הרוח הגדולה שבחסותה נוצרו כל הברואים ואשר פועמת עמוק בלבנו. הוקרת תודה וכבוד לדומם, לצומח, לחי ולמדבר. מהרוח הגדולה נוצרנו וכולנו הם אחד. קסם הוא למעשה ההתחברות עם האחד, עם הרוח שבכל דבר, עד להורדת המחיצות הגשמיות והתבטלות בפניי הרוח הגדולה יוצרת כל נברא.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-2933581627569163068?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-76429546538414225282009-10-14T22:06:00.000-07:002009-10-15T02:50:29.057-07:00<div style="text-align: justify;">ווילי הגיע לבקר בשמורה, כדי להשתתף בהלוויתו של ג'וזף (יוסף, בעברית), אשר נפטר ביום ראשון בשבוע שעבר. פלורנס התקשתה לבטא את שמו, כשהייתה ילדה, וקראה לו ג'יזס (ישו), וכעת פעם שנייה ישו נפטר... ג'וזף היה סנטור וצ'יף מכובד בשמורה וכן המורה הרוחני של ווילי. הוא חינך את ווילי ללכת בדרכים מסורתיות ולימד אותו שיטות הילינג שונות. כאשר אדם נפטר, האינדיאנים מחכים ארבעה ימים עד לקבורתו וקרוביו ערים במהלך הלילה וישנים במשך היום לאות כבוד לנפטר. לאחר כארבעה ימים הם עורכים סעודה, בה הם אוכלים לצידו של הנפטר. ביום חמישי בערב הוזמנתי להשתתף בטקס הקבורה של ג'וזף והרגשתי כי כבוד גדול הוא להשתתף בטקס קבורתו של אדם קדוש כג'וזף. בטקס הקבורה הם שילבו מסורות אינדיאניות ונוצריות ואף כומר הודי הוזמן לשאת ברכה לנפטר. לצד הנפטר הגברים שרו את <a href="http://www.youtube.com/watch?v=aV_1O_jki28">שיר הכבוד</a> והלמו בתוף גדול. המשתתפים לחצו יד אחד לשני ואחר כך פתחו את ארון הקבורה ועברו בפעם האחרונה לצד הנפטר. הצ'יף של השמורה נשא דרשה ואמר כי עלינו לכבד את כל הדתות והתרבויות וכל בני האדם שווים. הוא בירך אותי על ביקורי מרחוק וביקש כי אזכור לחבק את משפחתי ולהגיד להם שאני אוהבת אותם, כי ייתכן כי זאת הפעם האחרונה שאראה אותם. אחר כך הוא פנה לכל המשתתפים ואמר כי עליהם לכבד את משפחתם ואת הקהילה בה הם חיים. ביום שישי בבוקר התקיים טקס הקבורה. סופת שלג גדולה התחוללה והטמפרטורות ירדו מתחת לאפס (5- מעלות). ווילי אומר, כי כאשר אדם צדיק כג'וזף נפטר הוא מביא עימו סופה גדולה. עגלה רתומה לארבעה סוסים הובילה את ארון הקבורה של ג'וזף. תוך כדי הורדת הארון לתוך הקבר הגברים הלמו בתוף ושרו את שיר הכבוד בפעם האחרונה ולאחר כך הכומר נשא ברכה והמשתתפים עברו לצד הקבר ופזרו אדמה בכל הכיוונים מעל הנפטר. התבקשתי אחרונה לגשת ולפזר אדמה. מאוד התרגשתי ובכיתי במהלך הטקס. בסיום, ווילי ומספר גברים נשארו לכסות את הקבר באדמה ואני חיכיתי באוטו. גבר צעיר פנה אליי באוטו, לחץ את ידי והודה לי. הודתי לו בחזרה על הכבוד שחלקתי עם הנפטר.<br /><br />באותו היום בו נפטר ג'וזף נפטרה נשמה יקרה אחרת. זוהי מישמיש, כלבת הרועים האוסטרלית של רננה, חברתי הטובה ביותר. מישמש הייתה הכלבה היפה ביותר שאי פעם ראיתי. היא הייתה בעלת שמחת חיים ואנרגיה ובכל פעם שנפגשנו היא קפצה עליי וליקקה אותי בשמחה. היא לוותה את רננה לכל מקום ובילתה עימה שעות רבות בזמן עבודתה בדיר עם הכבשים. בקיץ היינו לוקחות אותה למעיינות ליד עין חרוד ושוחות יחדיו. היא נלקחה מאיתנו בגיל צעיר, אולם נשמת הזאב שלה תלווה את רננה וכן נזכור את שמונת הגורים המדהימים שהיא הביאה לעולם וטיפלה בהם במסירות אימהית. רוח הזאב מסמלת מנהיגות, מסירות, נאמנות והקרבה וביום פטירתו של מנהיג דגול כג'וזף נפטרה כלבה עם נשמת זאב גדולה.<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sta-Hinzh9I/AAAAAAAAAdQ/jyUdiFKfWxU/s1600-h/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3+2007.jpg+5+%28Small%29.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 179px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sta-Hinzh9I/AAAAAAAAAdQ/jyUdiFKfWxU/s200/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3+2007.jpg+5+%28Small%29.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392706640584869842" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sta_SUQJd9I/AAAAAAAAAdY/60q4Us1NYgA/s1600-h/can+22949.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 145px; height: 211px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sta_SUQJd9I/AAAAAAAAAdY/60q4Us1NYgA/s200/can+22949.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392707925217736658" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-7642954653841422528?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-37738970008341919292009-10-14T21:06:00.000-07:002010-01-23T12:31:27.294-08:00<div style="text-align: justify;">ריקוד השמש, הוא טקס מסורתי, בו האינדיאני מקריב למען האחר. לפני הטקס, בוחרים בדרך כלל בעץ צפצפה ומבקשים ממנו אישור מיוחד לכרות אותו למען הטקס. עץ זה הוא סמל לעץ החיים. לאחר כריתת העץ, שמים אותו במרכז המעגל. מסביב לעץ עומדים הגברים בצד אחד והנשים בצד האחר. הם צמים במשך כארבעה ימים מלאים בזמן ביצוע הטקס. מסביב לסוכת הטקס נמצאים המתופפים והאנשים שבאים לתמוך במשתתפים. הגברים מפרסים את עצמם בחזה עם עצמות עיט ונושאים גולגלות של בופאלו אשר מחוברות לגבם כהקרבה של פיסת עור מגופם. דון, בן דודו של ווילי, מספר כי הוא נשא ארבעה גולגלות על גבו במשך כל הטקס. לאחר כארבעה ימים בדרך כלל העור מתנתק מהפירסינג. ווילי מספר, כי רוקד השמש שורק במשרוקית שעשויה מעצמות עיט ובאותה עת אוחז ביד אחת במניפה עשויה מנוצות עיט או בשתי מניפות. רוקד השמש רוקד ללא הפסקה להלמות התופים והשירה ומביט בנקודה אחת בלבד בעץ, עד אשר הוא נחשף לחיזיון. הוא מותר לנוח כאשר השירה נפסקת (אם מפסיקים לרקוד, זקן השבט מגיע ומכה בך להמשיך). ריקוד השמש, כשאר הטקסים המסורתיים (כמסע החיזיון), או אפילו צייד של בעל חיים קדוש (כעיט) איננו מותר. האינדיאני צריך להתפלל ותפילתו חושפת אותו לחלום או חיזיון שמאשרים זאת. סיפור אישי ונוגע ללב, שווילי חלק עימי, מראה את כוחה של התפילה וטקס ריקוד השמש. ווילי מספר, כי בעלה של אחותו התגרש ממנה והם לא דיברו במשך כעשר שנים. כתוצאה מכך אחותו חלתה בסרטן. בעלה החליט לרקוד בטקס, כאשר הוא עומד ושורק לצד ווילי. כאשר הגיע אליו מנהיג הטקס ושאל אותו לשם מה הוא מבקש לצום, הוא שכח להביא לו את הסוויט גראס (הדשא המתוק) והטבקו (טבק). הוא נזכר בכך רק בסיום הטקס ושאל את ווילי שלצידו מה עליו לעשות. ווילי הנחה אותו לעקוב אחר אישה מרחוק ולמסור לה את הצמחים הקדושים. הוא עשה כדברו וכאשר הוא ראה את פניה הוא גילה שזוהי אישתו, אשר השתנתה רבות במהלך השנים. הם דיברו לראשונה אחרי עשר שנים והיא התרפאה מהסרטן שנשאה בגופה. ווילי סיפר, כי בטקס ריקוד שמש אחר בו הוא השתתף, בחור שרקד לצידו התעלף מספר פעמים ובכל פעם ווילי הקטיר סוויט גראס מסביב לגופו והוא התעורר והמשיך לרקוד. בסיום הטקס, הבחור הודה לווילי והגיש לו במתנה נרתיק יפייפה ובתוכו מניפה שעשויה מנוצות עיט וסוויט גראס. בסיום הטקס בדרך כלל משאירים את העץ בשטח או כורתים אותו לשימוש בטקס בבקתת ההזעה (הסווט לודג').<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaskmjyP8I/AAAAAAAAAc4/Hak3lWCLMKQ/s1600-h/can+23021.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaskmjyP8I/AAAAAAAAAc4/Hak3lWCLMKQ/s200/can+23021.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392687348648656834" border="0" /></a>מניפה וצמחים קדושים שווילי קיבל במתנה (מימין) והמשרוקית שנתן במתנה לברברה (משמאל). סרטון קצר על ריקוד השמש (למטה- מאת הלן מסקוטלנד).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaoaqUz5nI/AAAAAAAAAco/wcNkajPSSwk/s1600-h/can+23045.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaoaqUz5nI/AAAAAAAAAco/wcNkajPSSwk/s200/can+23045.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392682779814389362" border="0" /></a></div><br /><br /><object width="393" height="326" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-f155e49c2932263a" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v7.nonxt5.googlevideo.com/videoplayback?id%3Df155e49c2932263a%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330187766%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D5B2EC154C8A5D58E8AE920FC9C1242FC10F86AAF.123400F2BFD07657F2BBC6D8589105B9A2A47F68%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Df155e49c2932263a%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3D8RXVtNg-1_A1nMoG4BtqEqX0ikc&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="393" height="326" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v7.nonxt5.googlevideo.com/videoplayback?id%3Df155e49c2932263a%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330187766%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D5B2EC154C8A5D58E8AE920FC9C1242FC10F86AAF.123400F2BFD07657F2BBC6D8589105B9A2A47F68%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Df155e49c2932263a%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3D8RXVtNg-1_A1nMoG4BtqEqX0ikc&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-3773897000834191929?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-20810759450440101022009-10-14T20:22:00.000-07:002010-11-29T08:32:08.200-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: justify;">בחזרתי לקנדה ביקשתי מווילי להמשיך ללמוד ממנו על הדרך המסורתית. ברברה, אישתו, הציעה כי אסע לשמורה בה הוא נולד (Kakhewistahaw band) בססקאג'ואן, אשר לא רחוקה מהעיירה ברודוויו (Broadview). לאחר עשר שעות נסיעה, פלורנס, אחותו המבוגרת של ווילי, קיבלה את פניי. פלורנס מספרת, כי כאשר האדם הלבן הגיע, הוא בידד את האינדיאנים בשמורות, אשר היו מלאכותיות לאינדיאני, שבדרכו הטבעית נהג לנדוד במסעו בחיפוש אחר מקורות מזון (כצמחים ובעלי חיים). בנוסף, הילדים נאלצו להתנתק מהוריהם ונשלחו לאכסניות רחוק מהשמורה. הם לא הותרו להשתתף בהלוויות או לקיים טקסים מסורתיים אחרים, ומי שעשה כן, נעצר. כמו כן, הם לא יכלו לעזוב את השמורה ללא אישור מיוחד. הם אף נאלצו להמיר את השמות הרוחניים שקיבלו מהוריהם בשמות אנגליים מהדת הנוצרית. האמונה והמסורת נלקחה מהם בכח ומצב זה הוביל לאיבוד הקשר עם החיבור הרוחני וכן לניתוק מהוריהם וממשפחתם. חלקם אף אימצו את הדת הנוצרית. האדם הלבן ראה בטקסים האינדיאניים מסורות פאגניים, אולם הדבר לא נכון. הטקסים במסורת האינדיאנית הם החיבור לטבע (צמחים, בעלי חיים), בדרך פשוטה של שמירה ואהבה לאמא אדמה ולכל שאר היצורים שאלוהים ברא.</div><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Stadl2cOyJI/AAAAAAAAAcg/8KzEmMw8lfA/s1600-h/can+22837.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392670877417392274" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Stadl2cOyJI/AAAAAAAAAcg/8KzEmMw8lfA/s200/can+22837.jpg" style="cursor: pointer; float: right; height: 200px; margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 150px;" /></a><br />הטיפי שימש כבית ומקום לינה. הוא אוהל מסורתי העשוי ממוטות עץ ומחופה בעור בופאלו</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-2081075945044010102?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-28742576631220280612009-10-04T22:47:00.000-07:002009-10-14T20:22:11.756-07:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmXG2HG8BI/AAAAAAAAAbI/-MOP6maV3sw/s1600-h/can+22854.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmXG2HG8BI/AAAAAAAAAbI/-MOP6maV3sw/s200/can+22854.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5389004572985847826" border="0" /></a>לפני כשבוע נסעתי לקליפורניה לבקר את חבריי באוקלנד שליד סן פרנסיסקו. לפני תחילת צום יום הכיפורים, נסענו יחדיו לטייל בשמורה סמוכה שנקראת Huckleberry park. מסתבר, כי באזור קליפורניה ובארץ תנאי האקלים זהים ולכן ניתן למצוא בשני המקומות צמחי בר זהים. צמח מרפא חשוב, שגדל בר באזור הגליל ונפוץ בקליפורניה הוא ער אציל או דפנה. רבים משתמשים בער אציל כתבלין למאכל וכתוספת לתיבול תבשילים וחמוצים. אולם, לער אציל שימושים רפואיים קדומים וערביי ישראל משתמשים בשמן שמופק מהפירות והעלים כתרופה לטפילי מעיים, כאבי אוזניים, שלשול והרעלת קיבה. לער אציל גם שימושים קוסמטיים רפואיים לחיזוק השיער והרחקת ריחות לא נעימים מהגוף (<a href="http://www.olive.drivehq.com/olive%20soaps.htm">סבון ער אציל מבית "אוליב"</a>). במסעי כאן בצפון אמריקה הרחוקה גיליתי, כי צמחי בר שגדלים בסמוך אחד לשני ובאותו בית גידול בעלי תכונות רפואיות זהות. בשמורה זו, עצי האלון הקליפורני גדלים בסמוך לעצי הער האציל והם משמשים בדומה לער אציל ברפואה העממית לטיפול בשילשול, כאבי בטן וכיב קיבה. עוד הרמב"ם משבח באכילת פירות האלון על ידי קלייתם וטחינתם (במלחמת העולם הראשונה השתמשו בבלוטי האלון כתחליף לקפה). צמח אחר שגדל בשמורה, עם שם דומה לאלון, אבל שונה בתכונותיו, הוא האלון הרעיל (Poison oak) ומגע גופני עם צמח זה יוצר תגובות אלרגיות חריפות...<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Ssmcxw_bALI/AAAAAAAAAbw/4eWVuQMYvUQ/s1600-h/can+22870.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 174px; height: 131px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Ssmcxw_bALI/AAAAAAAAAbw/4eWVuQMYvUQ/s200/can+22870.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5389010807903944882" border="0" /></a><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmZQzG7HlI/AAAAAAAAAbY/CnXdbxY6IWM/s1600-h/can+22876.jpg"> </a><div style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmcZDTC7EI/AAAAAAAAAbo/5cDXaMSZh_U/s1600-h/can+22873.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 172px; height: 129px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmcZDTC7EI/AAAAAAAAAbo/5cDXaMSZh_U/s200/can+22873.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5389010383321361474" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmdLEa-zQI/AAAAAAAAAb4/b_g93Elrp_w/s1600-h/can+22876.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 158px; height: 117px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SsmdLEa-zQI/AAAAAAAAAb4/b_g93Elrp_w/s200/can+22876.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5389011242616540418" border="0" /></a>בשמורה: אלון רעיל (למעלה מימין), עלי ער אציל (למעלה משמאל) ועץ אלון (למטה).<br /></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;">בסיום המסלול בשמורה הבחנתי בעץ שדומה להפליא לקטלב מצוי שגדל בר בארץ (ושאני מאוד אוהבת לאכול מפרותיו בעונה). קליפתו אדומה ומבריקה וצורת עליו דומה לעלי הקטלב. כתבתי לאד, שומר יער (ranger) שפגשתי בשמורה, ושאלתי אותו על העץ המיוחד. הוא כתב לי, כי עץ זה הוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Arctostaphylos_pallida"><span style="font-style: italic;">Arcotostaphylos pallida</span></a>. הוא נמצא בסכנת הכחדה ונחשב כנדיר. אכן, הוא שייך לאותה משפחה כשל הקטלב המצוי (האברשיים). במסעי במרוקו התארחתי אצל משפחה יהודית בעיר פאס, בביתו של אדמונד גבאי (הפטרון של הקהילה היהודית). התעצבתי לעזוב את אמירים באמצע עונת הבשלת פירות הקטלב ולפספס את קטיף ענבותיו העסיסיים. אולם, המלאכים שמעו את תפילתי, ובערב אשתו של גבאי הגישה לי צלחת מלאה בפירות בשלים של הקטלב (אשר נמכרים בשוק המקומי). הפרות מבשילים בסיום עונת הסתיו ובתחילת החורף (נובמבר-דצמבר). אוספים אותם בהבשלה מלאה והם מתוקים כתמרים. הקטלב בעל תכונות רפואיות והוא תרופה מסורתית לטיפול בכיב קיבה, כאבי בטן ועצירות, בשתיית מרתח של קליפת העץ. המרתח משמש גם לטיפול במחלות עור קשות (מריחה על העור הנגוע) ולחיזוק שורשי השיער מערבבים את קליפת העץ בשמן זית ומורחים על השיער. הקליפה של הקטלב ייחודית בצבעה האדום וצבע קליפתו שימש מקור לאגדות רבות הנפוצות בארץ. אחת מהן מספרת על אב ובנו, שהתאהבו בנערה יפה. הבן בקנאותו הרבה קטל את אביו ובמקום בו רוותה האדמה מדמו של האב עלה עץ בעל גזעים אדומים. מכאן גם שמו של העץ "קטל-אב".<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaSLYexeSI/AAAAAAAAAcQ/0BLJIBwzrkU/s1600-h/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95+%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A5+2008+262.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaSLYexeSI/AAAAAAAAAcQ/0BLJIBwzrkU/s200/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95+%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A5+2008+262.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392658328070486306" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaRisvdTiI/AAAAAAAAAcI/C7R60nMt6iU/s1600-h/can+22857.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaRisvdTiI/AAAAAAAAAcI/C7R60nMt6iU/s200/can+22857.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392657629134540322" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaQ6wNK1ZI/AAAAAAAAAcA/8YWmr8ZA6ZI/s1600-h/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95+008.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/StaQ6wNK1ZI/AAAAAAAAAcA/8YWmr8ZA6ZI/s200/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95+008.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392656942869697938" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />קטלב מצוי הגדל בארץ (מימין), פירות קטלב שאכלתי במרוקו (למעלה) והעץ בשמורה מאותה משפחה כשל הקטלב (משמאל).<br /><br /></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-2874257663122028061?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-39810417490061983652009-09-24T22:38:00.000-07:002010-08-07T13:00:44.055-07:00<div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxfKIDy1YI/AAAAAAAAAbA/BBDkaiJFJuU/s1600-h/can+018.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxfKIDy1YI/AAAAAAAAAbA/BBDkaiJFJuU/s200/can+018.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5385283881994999170" border="0" /></a>סיפור שאהוב על ברברה במיוחד, הוא "פני צלקת ריקוד השמש" Sun dance scar face. בכפר הייתה אשה יפה שכולם רצו להינשא לה. כל הלוחמים חיזרו אחריה ובכפר היה נער בעל צלקת גדולה בצד הימיני של פניו. כל הלוחמים לגלגו לפני צלקת שלא יוכל להינשא. אולם... האשה היפה באה לפני צלקת, ואמרה: כשתפגוש את סבא שמש הוא ירפא את פניך, וכאשר תשוב אני אנשא לך. פני צלקת התפלל לפני שיצא למסעו לפגוש את סבא שמש, ועזב את הכפר. הוא הלך שנתיים במסעו ויום אחד הוא ראה על האדמה חץ וקשת, אותם מאוד אהב, אולם לא נגע בהם, כי ידע שזה שייך למישהו אחר. שהוא פנה להמשיך בדרכו כוכב הבוקר הופיע. כוכב הבוקר הוא זה שיוצר את השמש. כוכב הבוקר אמר לפני צלקת שהוא מכבד אותו ולכן הוא יקח אותו לסבא שלו שהוא השמש. כוכב הבוקר לקח אותו לביתו וסבתא לבנה שמחה לראות את פני צלקת והאכילה אותו. כשסבתא לבנה הלכה, סבא שמש הופיע כשהוא מריח אדם בביתו. כוכב הבוקר סיפר לשמש, כי פני צלקת לא נגע בחץ וקשת (כי ידע שהם שייכים לרוחות) ולכן הוא טהור. פני צלקת התקרב בעיניים מושפלות לפני סבא שמש. סבא שמש אמר לפני צלקת כי אלוהים שלח אותו לרפא את פניו והוא ריפא לו את הצלקת. סבא שמש הוסיף, כי כאשר פני צלקת יגיע לכפר שלו, אנשיו יקשרו אותו לעץ ויפרסו אותו עם עצמות העיט והוא יצטרך לרקוד במשך ארבעה ימים וארבע לילות. כאשר הוא ירקוד הוא יתפלל בשביל אנשיו, בעלי החיים, הצמחים והרוחות. פני צלקת חזר לכפר ואנשיו עשו לו כפי שסבא שמש אמר (זקן השבט חלם שהשמש מוסר לו לעשות את הטקס). פני צלקת רקד במשך ארבעה ימים להגנה ולריפוי של אמא אדמה והבריאה. כאשר פני צלקת סיים הוא אמר לאנשיו, כי זוהי הדרך להתפלל וריקוד השמש הוא הטקס לתפילה בשביל אחרים ולא למענך. ההילה של פני צלקת הייתה גדולה כל כך ואנשי הכפר ידעו כי הטקס אמיתי ונכון. כאשר פני צלקת סיים להתפלל, הוא נסוג מהעץ, הפירסינג נשבר והאשה היפה הייתה מוכנה להנשא לו, לבושה ככלה וכל הלוחמים מסביבה הריעו לאות שמחה! (הפירסינג שעושים לגברים בחזה הוא פיסת בשר שמקריבים בשביל התפילות, במקום הקרבת בעלי חיים).</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-3981041749006198365?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-13035718932464453982009-09-24T22:16:00.000-07:002009-09-24T22:41:22.421-07:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">ברברה מספרת, כי בתחילה אלוהים יצר צמחים ובעלי חיים. הוא יצר את בעלי הסנפירים (הדגים, הדולפינים וכלבי הים), את בעלי הכנפיים (הציפורים), את הזוחלים הרכים (החרקים) שמהם יזונו בעלי הכנפיים, ואת כל האחרים שעפים באוויר. אולם, אלוהים התאווה ליצור משהו שונה... ויצר את ההולכים על שתיים- איש ואשה. כשהאל יצר את ההולכים על שתיים, הם לא ידעו לשרוד בעולמו. בעלי החיים השונים התנדבו לעזור. הסנאי בא לפני האל והציע את עצמו לעזרה, אולם הוא נדחה כי הוא קטן מידי לבצע את המשימה ולא יכול לעזור. הבואש הגיע לפני האל, אולם הוא היה מסריח מידי. כל בעלי החיים הקטנים הגיעו, אולם הם היו קטנים מידי... מרחוק שמעו את קול הרעם וראו את הבופאלו מגיע. הבואפלו ניגש בענווה לאלוהים ואמר: אני חושב שאני יכול לעזור להולכים על שתיים. ואלוהים השיב: אני חושב שאתה צודק, כי אתה חזק וגדול מספיק. כל עדר הבופאלו הגיעו דרך שביל החלב אל השבט ואל הצ'יפ. הבופאלו נתן את עורו לבגדים ולהגנה, את בשרו שיזין את השבט ואת העצמות לעשיית כלים. האינדיאנים מכבדים בשל כך את הבופאלו, כי הוא הקריב למענם את החופש שלו.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxWCDOpc4I/AAAAAAAAAa4/TWT_alOK2x8/s1600-h/can+270.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxWCDOpc4I/AAAAAAAAAa4/TWT_alOK2x8/s200/can+270.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5385273847654740866" border="0" /></a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-1303571893246445398?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-62819242929682729182009-09-24T21:24:00.000-07:002009-09-24T22:13:56.771-07:00<div style="text-align: justify;">גלגל הרפואה מורכב מארבעה צבעים: לבן, צהוב, אדום ושחור (כמו שהזכרתי בעבר), אולם בשבט הקרי לא קיים הצבע השחור והוא מוחלף בכחול. ווילי מספר, כי נשמתינו מורכבת מארבעה חלקים: הצבע הלבן שבצפון מסמל את החלק הנפשי (mental), הצהוב במזרח הוא החלק הפיזי (physical), הכחול במערב הוא החלק הרוחני (spiritual) והאדום בדרום הוא החלק הרגשי (emotional). ברברה מוסיפה, כי בצפון נמצאת הרוח הגדולה, במזרח סבא שמש, בדרום הרעם ובמערב הרוח. במרכז הגלגל נמצאת אמא אדמה והצבע הוא ירוק. הצפון הוא תקופת הביטחון (זיקנה), המזרח זו תקופת החינוך (ילדות), הדרום הוא המיקום (place) בתקופת ההתבגרות והמערב הוא תקופת הרכישה (acquisition) והקמת המשפחה. העיט הוא הבעל חיים היחיד שקרוב לשמש ולא נשרף. העיט מעביר את המסר לאחיו הקטן שהוא הנץ (Hawk) והוא השליח שמעביר אלינו את המסר מאלוהים. כך אנו נעים בגלגל החיים...<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br />תפילה מרופא שבט הלאקוטה (צ'יפ דן ג'ורג):<br /><br /><div style="text-align: justify;">"הוי נשמת הרוח הגדולה,<br />שאת קולה אני שומע ברוח,<br />הכי בי כי אני צעיר, קטן וחלש.<br />אני זקוק לכוחך ולחופשיותך.<br />אני מחפש עוצמה הוי הגדולה מכל,<br />לא להיות נעלה מעל אחיי,<br />אלא לכבוש את האוייב הגדול ביותר שלי, את עצמי.<br />אני מחפש חוכמה.<br />את השיעורים אותם את מחביאה בכל עלה וסלע,<br />כך שאני אשא את המסר של החיים והתקווה לאנשיי.<br />מי יתן וידיי יכבדו את הדברים היפים שיצרת.<br />שאוזניי יהיו חדות להקשיב לקולך.<br />מי יתן שתמיד אלך ביופי ואתן לעיניי להביט<br />בצבע האדום והסגול של השקיעות.<br />כך שכאשר החיים דועכים כמו השקיעה<br />הרוח שלי תגיע אליך ללא בושה.<br />זאת דיברתי".<br /><br />ברברה מוסיפה, כי שלום מגיע כאשר אנחנו מבינים שאנחנו אחד עם הבריאה, והבריאה נמצאת בכל אחד מאיתנו ובכל מקום. וזאת הרוח של אלוהים, שהוא בכל מקום ובכל אחד מאיתנו.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxQy8n-tBI/AAAAAAAAAaw/2J5BiAQ7VpA/s1600-h/can+071.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxQy8n-tBI/AAAAAAAAAaw/2J5BiAQ7VpA/s200/can+071.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5385268090625766418" border="0" /></a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-6281924292968272918?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-55047408363977372572009-09-24T20:09:00.000-07:002009-10-04T22:47:27.078-07:00<div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxAeCCjYAI/AAAAAAAAAao/AtwqeUT_DSM/s1600-h/can+22810.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrxAeCCjYAI/AAAAAAAAAao/AtwqeUT_DSM/s200/can+22810.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5385250139116101634" border="0" /></a>הוזמנתי להתארח בביתם של ווילי ואשתו ברברה. בתרבות השמאנית נוהגים זקני השבט לאמץ צעירים בודדים במסעם הרוחני, וברברה ובעלה החליטו לאמץ אותי כבת. ברברה היא צאצא לשבט הלאקוטה (Lakota), מעורבת בדם אנגלי אצילי <a href="http://www.4crests.com/suddaby-coat-of-arms.html">מ</a><a href="http://www.4crests.com/suddaby-coat-of-arms.html">שושלת סדאבי</a> (Suddaby) ודם אוקראיני. ברברה נחשפה לתרבות השמאנית עוד לפני שהכירה את ווילי והיא השתתפה בטקס ריקוד השמש. היא נושאת בשם "אשת הבופאלו הלבן" (אותו קיבלה מחמישה זקני שבט שונים) ומחזיקה בשלוש מקטרות שלום. ברברה מספרת, כי ישנם מספר סממנים מאפיינים לרוח הבופאלו. (I) אבקת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ochre">אוכר</a> אדומה, שהיא למעשה אדמת חרסית, אותה מורחים על מקטרת השלום כדי לשפעל אותה, לאחר הקטרת מרוות העיט (Eagle sage) ,שהיא גם מרוות הסוס (על פי ג'נט) ותפילה לארבעת כיווני השמיים, ורק מקטרת עם עם אוקרה אדומה ידועה כנושאת את הקסם. (II) ארז כחול, שגדל בבריטייש קולומביה, איתו מברכים את אבני הסבים בבקתת ההזעה (מרווה משמשת להקטרת האנשים והארז להקטרת האבנים). (III) אבן הבופאלו, <a href="http://www.solaralife.com/March05/3_1.html">Ammolite</a>, שנקראת על פי אינדיאנים משבט הבלקפוט (Blackfoot) "המאובן של הבופאלו". (IV) פרוות או גלימת הבופאלו (Buffalo robe) שמשמשת לתפילה ולהגנה בזמן מסע החזיון (Vision quest) ועימה ישנים. במקביל ישנן ארבע תרופות: הארז, הטבק, העשב המתוק ומרוות העיט (עם מרכיב סודי ביותר שהוא...אורגנו!!!). מערבבים את הצמחים יחדיו לאבקה וזו תרופה לכל מחלה ולטיהור אנרגטי (בהקטרה עם כיוון השעון לארבעת כיווני השמיים). סממן נוסף, הוא קרן הבופאלו, שבו נושאים את המים ויוצקים על האבנים בבקתת ההזעה. ברברה מסיימת עם הארנב, שהוא לא חבר של הבופאלו, כי כשהבופאלו הולך בשדה הוא עלול לשבור את רגליו מחשש שיתקל במחילות הארנב...<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-5504740836397737257?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-8021482869189277852009-09-20T08:32:00.000-07:002009-09-24T20:00:01.041-07:00<div style="text-align: justify;" dir="rtl">אתמול נפרדתי מג'נט והיא עזרה לי לארוז את צמחי המרפא שאספנו יחדיו. שני צמחים קדושים שאספנו הם שורש הדוב (שכתבתי עליו פעם קודמת) ומחטי עץ הארז. הארזים שייכים למשפחת האורניים והם גדלים רק בהרים. בעבר גדלו ארזים בגליל העליון המזרחי (באזור צפת והרי מירון), אך הם ניכחדו. כנראה שהשריד האחרון שנותר הוא 2 או שלושה עצים של ארזי הלבנון שגדלים במושב אמירים. אף בכניסה לפקולטה לחקלאות שבעיר רחובות (בה למדתי) יש 3 ארזים מבוגרים (שמצבם לא הכי טוב, כי הם צריכים לגדול בהרים ולא בשפלה). ג'נט מספרת, כי לאנשים שהיו גרים בערבות, ערכו של הארז היה כזהב ונמדד בעבור שימושיו הרבים לבניית רהיטים, ספינות, בתים ולהסקה. הארז והאורן המתוק משמשים להקטרה (משתמשים במחטים של העץ). גנ'ט מוסיפה, כי אפשר גם להכין תה רפואי ממחטי הארז, ותה זה מחזק את החוסן הגופני והנפשי. מסתבר, כי בתנ"ך הארז נחשב לעץ חזק כביטוי "בחור כארז"... מה שמסמל על תכונותיו הרפואיות, שג'נט ציינה. היא גם מספרת, כי על ארזי הלבנון גדל פרח לבן קטן, אשר טוב לטיפול בסוכרת. ואתר מדהים שמצאתי על <a href="http://www.shoufcedar.org/">שמורת ארזים בלבנון</a>, בו מספרים כי ארז הלבנון נחשב לעץ האלוהים, כי ענפיו פרושים לכיוון השמיים והוא מוזכר 75 פעמים בתנ"ך כעץ קדוש (ארזי הלבנון גם שימשו בתקופה קדומה את שלמה לבניית בית המקדש הראשון). בנוסף, הרבה צמחי בר גדלים סמוך לעץ הארז (מה שבדרך כלל נדיר אצל עצים מאותה משפחה ,כעץ האורן, אשר מחטיו נופלות על הקרקע ומונעות מצמחים אחרים לצמוח בקרבתו).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZSB6N7JkI/AAAAAAAAAaY/2Lf3G_-Zjuc/s1600-h/can+242.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 150px; display: block; height: 200px; cursor: pointer;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383580597329012290" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZSB6N7JkI/AAAAAAAAAaY/2Lf3G_-Zjuc/s200/can+242.jpg" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZTkP_mv1I/AAAAAAAAAag/fR55No0ldWU/s1600-h/can+243.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; width: 150px; float: left; height: 200px; cursor: pointer;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383582286801715026" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZTkP_mv1I/AAAAAAAAAag/fR55No0ldWU/s200/can+243.jpg" border="0" /></a><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZRt3c3qtI/AAAAAAAAAaQ/w0OUjdGdGnI/s1600-h/can+291.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 150px; float: right; height: 200px; cursor: pointer;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383580252989008594" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SrZRt3c3qtI/AAAAAAAAAaQ/w0OUjdGdGnI/s200/can+291.jpg" border="0" /></a> כסא מעץ ארז בדמות זאב<br /> וארז קנדי<br />(מקרוב ומרחוק) </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-802148286918927785?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-54674804789265241412009-09-14T14:26:00.000-07:002010-08-07T13:02:29.930-07:00<div style="text-align: justify;">רציתי לכתוב על שני מקומות מדהימים, ששונים מאוד בנופם, אולם דומים להפליא בצמחי המרפא שגדלים בהם. ביום רביעי האחרון ביקרתי במפלי הניאגרה שנמצאים בגבול בין קנדה לארצות הברית. מפלים אלו נחשבים לאחד משבעת פלאי עולם וכמות המים העוברת במפלים אלו עצומה.<br /></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq64ZCb3isI/AAAAAAAAAYg/EQe4zRY7L14/s1600-h/can+22668.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 162px; height: 121px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq64ZCb3isI/AAAAAAAAAYg/EQe4zRY7L14/s200/can+22668.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381441345044318914" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq688qdKcgI/AAAAAAAAAZQ/m63G6ciPRXc/s1600-h/can+22671.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 170px; height: 127px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq688qdKcgI/AAAAAAAAAZQ/m63G6ciPRXc/s200/can+22671.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381446355129102850" border="0" /></a>ביום לאחריו, ביקרתי באזור מדברי מחוץ לטורנטו (ליד העיירה Caledon) שנקרא Cheltenham Badlands, או בתרגום חופשי לעברית, "האדמות הרעות". מעטים האנשים שיודעים על מקום זה (בניגוד למפלי הניאגרה שהוא אחד מהמקומות המתויירים ביותר). בעבר היה כאן ים, כאשר מסביב היו הרים בגודל הרי ההימלאיה ומפלים זרמו אל הים והובילו עימם ברזל. ברבות הימים הים הפך למדבר והאדמה שומרת את זכרונות העבר בצורת אדמתה שמזכירה את גלי הים וצבעה האדום והירוק נותר ממשקעי הברזל. התושבים ניסו לגדל באדמה, אך ללא הצלחה, ולכן כינו אותן כ"אדמות רעות", אולם צמחי מרפא מבצבצים מידי פעם בין גלי האדמות וגדלים בסמוך.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq69nCTvUaI/AAAAAAAAAZY/yMMZ-vAJRvk/s1600-h/can+22712.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq69nCTvUaI/AAAAAAAAAZY/yMMZ-vAJRvk/s200/can+22712.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381447083086533026" border="0" /></a><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq68AxcAhuI/AAAAAAAAAZI/oQNVFenqv0Y/s1600-h/can+22711.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq68AxcAhuI/AAAAAAAAAZI/oQNVFenqv0Y/s200/can+22711.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381445326211155682" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />שלושה צמחי מרפא חשובים גדלים במפלי הניאגרה ובאדמות הרעות: מוט הזהב Golden rod, גזר הבר Wild carrot, ואסתר Aster. השבטים האינדיאנים משתמשים בצמח מוט הזהב שפורח בסוף הקיץ לטיפול במחלות לב, בכאב שנגרם מעקיצות דבורים ולטיפול מקומי בגודש באף (למרות שאנשים רבים אלרגים אליו). במהלך צייד הבופאלו הצמח שימש כאינדיקטור בפריחתו לכך שזוהי התקופה המתאימה לאסוף את התירס מהשדות. ברפואה העממית משתמשים בצמח לטיפול בזיהום ובאבנים בכליות. צמח שצומח ליד מוט הזהב הוא גזר הבר. צמח זה נפוץ מאוד בארץ ועם בוא הקיץ הוא סוגר את התפרחת ומגן על הזרעים. הוא דומה מאוד לאמיתה הקייצית, אולם הזרעים שלו בעלי זיפים בשונה מזרעי האמיתה שהינם חלקים. ניתן לאכול את שורש גזר הבר בשלב הצעיר וכן נמצא כי הזרעים שלו משמשים כאמצעי מניעה טבעי לנשים (אכילת כפית זרעים ליום). לידו צומח האסתר בפריחתו הסגולה (מסגול בהיר לסגול כהה) וחלקיו העליונים משמשים לטיפול בכאבי ראש, כאשר שורשו הסגול משמש לטיפול במחלות לב וגם בשפעת וכאבי שיניים.<br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7KXuhmPVI/AAAAAAAAAZ4/4Bi0OM-HhF0/s1600-h/can+22733.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7KXuhmPVI/AAAAAAAAAZ4/4Bi0OM-HhF0/s200/can+22733.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381461113729072466" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7K5UpU7iI/AAAAAAAAAaI/auio4kxssjo/s1600-h/can+22734.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7K5UpU7iI/AAAAAAAAAaI/auio4kxssjo/s200/can+22734.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381461690897722914" border="0" /></a><br />גזר בר (ימין), אסתר (מטה) ומוט הזהב (שמאל)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7KpTHJOcI/AAAAAAAAAaA/zBi1aJc7BS8/s1600-h/can+22728.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq7KpTHJOcI/AAAAAAAAAaA/zBi1aJc7BS8/s200/can+22728.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381461415608007106" border="0" /></a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-5467480478926524141?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-41284364595627335472009-09-14T13:46:00.000-07:002009-09-14T14:25:28.257-07:00<div style="text-align: justify;">רציתי ליחד פרק נפרד לצמח הקדוש הזה שנקרא ערבה אדומה Red willow. הערבה הוא צמח רפואי חשוב, ותרופת האספירין, שנשים בגיל המעבר לוקחות אותו לצורך דילול הדם, מקורו בקליפת הערבה (למרות שהאספירין מיוצר בצורה כימית במעבדה). הערבה גדלה ליד מקורות מים ובהתאם לבית גידולה (על פי תורת החתימות של פרצלסיוס) היא מתאימה גם לטיפול בראומטיזם. ג'נט מספרת, כי קליפת הערבה האדומה (שאדומה כשמה) מתאימה לשטיפת העור לטיפול בבעיות עור כאקזמה ופסוריאזיס. הערבה הוא עץ גמיש במיוחד וחזק, ולכן הערבה האדומה משמשת לבניית בקתת ההזעה האינדיאנית. ג'נט מספרת, כי כאשר רוחות כלואות בבית, לוקחים ענפים של ערבה אדומה ומכים עם העלים על התקרה, הקירות והריצפה, כאשר במקביל אדם נוסף מקטיר מפטריית ערבת המעויין השחור Black diamond Willow (שרק הגברים מותרים לאסוף אותה והיא גדלה על עץ הערבה). בו בעת מבקשים מהרוחות הלא רצויות לעזוב ובסיום התהליך תוקעים את הענף באדמה בכניסה לבית והן לא חוזרות יותר. פטריית ערבת המעויין השחור מיוחדת בכך שהיא גדלה על קליפת הערבה ומותירה מבנה של מעויין שחור על הקליפה. הקטרה של הפטרייה משמשת גם להרגעה ולטיפול בכאבי ראש. על פי תורת הוויקה Wicca, שנפוצה באירופה, מקל מטאטא המכשפות הידוע מגולף מענפי ערבה אדומה...אולי זה מה שמאפשר להן לעופף באוויר!<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6wuF3W1xI/AAAAAAAAAYI/2lcj41cZ7D8/s1600-h/can+231.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6wuF3W1xI/AAAAAAAAAYI/2lcj41cZ7D8/s200/can+231.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381432910649153298" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6w5MFaCtI/AAAAAAAAAYQ/r7eP4xaboR4/s1600-h/can+2353.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 195px; height: 154px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6w5MFaCtI/AAAAAAAAAYQ/r7eP4xaboR4/s200/can+2353.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381433101297257170" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6wd2fLqKI/AAAAAAAAAYA/MHZN4ji3pA8/s1600-h/can+285.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6wd2fLqKI/AAAAAAAAAYA/MHZN4ji3pA8/s200/can+285.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381432631643318434" border="0" /></a><br /><br />ערבה אדומה וזר לראשי ביום הולדתי ומקל מגולף מענף ערבת המעויין השחור<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-4128436459562733547?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-78288143466619938762009-09-14T12:48:00.000-07:002009-09-14T16:24:03.163-07:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">מסתבר, כי ישנם סוגי צמחים זהים לארץ אשר גדלים בקנדה (כפי שהזכרתי בעבר את ה"שינן"). אולם, הופתעתי לגלות ביערות בריטיש קולומביה (בגובה 1,500 מטרים) את השבטבט ,שבאנגלית הוא נקרא "זנב הסוס" Horse tail. בארץ פגשתי בשבטבט בהליכה שעשיתי ביער שפר (מול אמירים) והוא גדל בסמוך לאורנים. השבטבט הוא צמח מוזר למדי, ונחשב כ"מאובן חי", מכיוון שהוא נחשב כשריד אחרון למחלקת שרכים נדירה וכן הצמח הפרהיסטורי הזה הוא צמח רפואי חשוב (למרות שנחשב כעשב בר). ג'נט מספרת, כי יש בו תכולת סיליקה גבוהה ולכן הוא אידיאלי כתה לטיפול וחיזוק השיער, העור, העצמות והציפורניים.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6jg2_x2iI/AAAAAAAAAXo/XanvgBPq3tk/s1600-h/can+210.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6jg2_x2iI/AAAAAAAAAXo/XanvgBPq3tk/s200/can+210.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381418389668485666" border="0" /></a>צמח אחר, שזיהיתי בבירור הוא הבוצין. הבוצין הארצישראלי עדין במבנהו, אולם הבוצין הקנדי בעל עלים גדולים ועבים ותפרחת פרחים צהובה וגבוהה. הבוצין מוזכר בספר הזוהר, כ"בוצינה", ובארמית פרושו נר או כינוי לנשמה (ברפואה האלטרנטיבית תמצית הפרחים משמשת לניקוי הנפש). <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Buzin-Verbascum_sinuatum.jpg">הבוצין המפורץ</a> הגדל בארץ מזכיר במבנהו את מנורת הקנים (שמות כ"ה, ל"א-ל"ג): "ועשיתה מנורת זהב...ושישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה...מצידה השני. שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח..." (כאשר הכפתורים הם הניצנים). אולם, הבוצין הקנדי דומה יותר ל<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Verbascum_caesareum_2.JPG">בוצין קיסריון</a> שגדל במצוקים בגליל העליון. ערביי ארץ ישראל משתמשים בתמצית מימית של פרחי הבוצין המפורץ לריפוי דלקות עיניים חריפות (למרות ששערות העלים עלולות לגרום לעיוורון) ומרתח העלים משמש להרגעת העור (פצעים, שריטות וכוויות) ולטיפול בטחורים. באירופה פרחי הבוצין שימשו לטיפול בפצעים דלקתיים וכאבי אוזניים. ג'נט מספרת, כי עישון עלי הבוצין הוא תרופה לטיפול באסטמה. מסתבר, כי גם על פי רפואת ערבי ישראל הבוצין נמצא יעיל בטיפול בדלקות בדרכי הנשימה ובברונכיטיס.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6qO-tKhxI/AAAAAAAAAX4/kHms9wAEkc0/s1600-h/can+257.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6qO-tKhxI/AAAAAAAAAX4/kHms9wAEkc0/s200/can+257.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381425779081643794" border="0" /></a><br /></div><table style="border: 0px none ; margin: 2px 18px; font-family: David,serif; background-color: transparent; width: 677px; height: 11px;" cellpadding="2"><tbody> <tr> <td style="font-size: 100%;" colspan="1" align="left"><br /></td></tr></tbody></table><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-7828814346661993876?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-92063005086380447842009-09-07T19:35:00.000-07:002009-09-07T20:45:00.644-07:00<div style="text-align: justify;">ג'נט מספרת, כי האינדיאנים צדים את חיות הבר (כאיילים) וניזונים מהצמחים בהתאם לעונות השנה ותקופות הרבייה. לאחר שריפת היער (שריפות נפוצות בקנדה ובזמן שהייתנו בבריטיש קולומביה התלקחו בו זמנית 150 שרפות!!!) צומח פרח שנקרא עשב השריפה Fire weed, אשר מכסה את הקרקע החשופה בפריחה סגולה מדהימה. כאשר הפריחה שלו מלאה, זה הסימן לאינדיאנים להתחיל את עונת צייד אייל הצפון (Moose). באביב זוהי תקופת הרבייה (בה לא צדים) ובקיץ זוהי התקופה בה גדלים הגורים. בדרך כלל, צדים בסתיו עם פריחת עשב השריפה, כאשר הגורים גדולים מספיק. כמו כן, אפשר גם לאכול את הצמח וטעמו כשל טעם הסלרי: מאוד טעים ומתוק (בעלי חיים רבים ניזונים גם כן מצמח זה). עשב השריפה בעל תכונות רפואיות, גם כן, ומתאים לטיפול בהצטננות, שיעול ושפעת.</div><div style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXGF33U3gI/AAAAAAAAAWY/AONCnojzmww/s1600-h/9.JPG"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 228px; height: 170px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXGF33U3gI/AAAAAAAAAWY/AONCnojzmww/s200/9.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378923134161575426" border="0" /></a> אייל הצפון ועשב השריפה<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXG2gZhf_I/AAAAAAAAAWg/FT9oZZO-78Y/s1600-h/Fire+weed.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 128px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXG2gZhf_I/AAAAAAAAAWg/FT9oZZO-78Y/s200/Fire+weed.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378923969676148722" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />צמח אחר, שנפוץ בכל קנדה, ובייחוד ליד מקווי מים, הוא סוף או זנב החתול, בשמו המקומי, Cat tail. כל חלקיו משמשים למאכל, אולם אוכלים בעיקר את החלק התחתון וטעמו כשל פלפל. שורש צמח הבושמת Balsam root, שאותו ג'נט מצאה בהרים, משמש מזה שנים רבות למאכל, כאשר קולים את השורש ואוכלים אותו נא. ג'נט אספה את צמח הבושמת כמתנה מיוחדת לסבה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXKesrMMzI/AAAAAAAAAWw/E5s5YxogXI0/s1600-h/can+266.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXKesrMMzI/AAAAAAAAAWw/E5s5YxogXI0/s200/can+266.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378927958701126450" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXK3C28UII/AAAAAAAAAW4/sOJULR1VDj0/s1600-h/can+265.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXK3C28UII/AAAAAAAAAW4/sOJULR1VDj0/s200/can+265.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378928376972857474" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXKMlY_qLI/AAAAAAAAAWo/0Ap6pI-8hSc/s1600-h/can+268.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXKMlY_qLI/AAAAAAAAAWo/0Ap6pI-8hSc/s200/can+268.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378927647508113586" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />זנב החתול (מימין) וצמח הבוסמת (מעלה ומשמאל)<br /><br /><br /><br />וכמובן, איך אפשר בלי ענבי הבר (Berries) עם מגוון הסוגים והטעמים. לשמחתי גילינו ביער ענבי בר כחולים (בתרגום חופשי לעברית) Blueberry, קטנטנים ומתוקים, שאני בדרך כלל קונה בסופר, אבל האיכות של ענבי הבר עולה על גודלם...וג'נט מצאה בין ענבי הבר, מין של ענבה נדירה, שנקראת ענבת העין Eyeberry, כאשר על כל צמח גדלה ענבה אחת יפייפה בלבד! ג'נט יודעת כמה אני אוהבת ענבות והיא הגישה לי את הענבה היחידה...בארץ (וגם בקנדה) גדל ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%A8">ערער </a>(Juniper), שדומה לברוש, ופירותיו כשל ענבות. ג'נט מספרת, כי לוקח שנתיים לענבות להבשיל ולשנות את צבעם לשחור. היא ממליצה לבשל את הענבות הבשלות עם אורז וכן להקטיר את העלים של הערער. מסתבר, כי גם המשקה האלכוהולי "ג'ין" (Gin) עשוי מפירות הערער ומקורו מהמאה ה-17 בתור תרופה לטיפול בבעיות דרכי השתן והכליות...<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXPapAlZxI/AAAAAAAAAXI/E7ebkLndCFw/s1600-h/can+193.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 168px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXPapAlZxI/AAAAAAAAAXI/E7ebkLndCFw/s200/can+193.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378933386555778834" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXOt1ARucI/AAAAAAAAAXA/dWydHmfTRbk/s1600-h/can+223.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 160px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXOt1ARucI/AAAAAAAAAXA/dWydHmfTRbk/s200/can+223.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378932616681601474" border="0" /></a><br /><br />ענבת העין (מטה) וענבי בר כחולים (משמאל)<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-9206300508638044784?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-52802201048376770642009-09-07T10:37:00.000-07:002009-09-07T18:51:09.808-07:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">מלבד שורש הדוב, ג'נט התמקדה באיסוף שורשים אחרים. היא מספרת, כי מגיל קטן היא גדלה וחונכה על ידי זקני השבט, וכי בקרוב היא תצטרף אליהם שוב, כדי ללמוד מהם את חוכמת השבט ואת עוצמת ריפוי הצמחים. את השורשים היא מביאה לסבתה המאמצת, שגרה בצפון הרחוק של אזור החוף של בריטיש קולומביה, מהם היא מתקינה תרופות שונות, וממה שנשאר, היא מחליפה וסוחרת עם רופאי שבט בצמחי מרפא אחרים.<br /><br />להפתעתי הרבה, שורש רפואי חשוב מאוד לאינדיאנים הוא שורש התות. כן כן... Strawberry root. משתמשים בו כתה לבעיות לב ואף כקמע להצלחה כנשיאה על הגוף. שורש אחר, שג'נט אספה בעדינות, הוא השורש הקצר (בשפת האינדיאנים) Short root. שורש זה משמש להרגעת עצבים בשילוב עם שורש הסחלב- נעלי הבית הצהובות (בתרגום חופשי) <a href="http://www.rivernen.ca/plant_17.htm">Yellow lady's slipper</a>. ג'נט אומרת, כי סחלב זה גדל באזור קננסקי'ס (באזור אתר המחקר בו שהייתי לפני 4 שנים), אולם בתקופה זו הוא סיים את פריחתו ולכן קשה למצוא אותו (הוא בתרדמה בתקופת החורף ופורח באביב). בדרך כלל, משתמשים בשורש (אין לו פקעת), מייבשים לאבקה ושמים קצת בתה לטיפול במחלות נפש. צמח אחר שמתאים לטיפל בבעיות בלימודים, הערכה עצמית נמוכה וכעס הוא ה-<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Burdock">Burdock</a>, שעליו דומים לשל הריבס (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rhubarb">Rhubarb</a>) עם פרחים סגולים דביקים. הוא נפוץ באלברטה ומשתמשים בכל חלקי הצמח כאבקה לתה. צמח אחר שגדל בסביבת התות והשורש הקצר הוא הוולריאן Valerian (שנמצא גם בארץ). ג'נט אומרת, כי השורש משמש כסם הרגעה (מרדים) ולא להרתחה, אלא רק כתה. הוולריאן גם גורם להזעה ובעקבות כך מוביל לשיפור במצבו של החולה. ג'נט בעלת יכולת מדהימה להבדיל בין השורשים (למרות שהם דומים להפליא בגודלם ובצורתם), והיא מספרת כי זקני השבט, בד"כ, מסבירים לה רק פעם אחת כיצד הצמח שהם מחפשים נראה, והיא יודעת לאתר אותו בטבע ללא כל קושי. איזה כישרון...<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWs4twrzbI/AAAAAAAAAUg/toaEENpxeBA/s1600-h/can+202.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWs4twrzbI/AAAAAAAAAUg/toaEENpxeBA/s200/can+202.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378895420320370098" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWtMv7valI/AAAAAAAAAUo/Jnr9fAVW3rs/s1600-h/%D7%AA%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%91%D7%A8+1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 185px; height: 145px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWtMv7valI/AAAAAAAAAUo/Jnr9fAVW3rs/s200/%D7%AA%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%91%D7%A8+1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378895764500998738" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /> שורש התות ופירותיו (למעלה) והשורש הקצר ועלוותו (למטה מימין ומשמאל) ושורש וולריאן (למטה).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWt6Zh0IKI/AAAAAAAAAUw/ONs_4zYO4oM/s1600-h/can+201.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWt6Zh0IKI/AAAAAAAAAUw/ONs_4zYO4oM/s200/can+201.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378896548760658082" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWuKzzqYZI/AAAAAAAAAU4/wmAKc6km-MM/s1600-h/can+200.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqWuKzzqYZI/AAAAAAAAAU4/wmAKc6km-MM/s200/can+200.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378896830692745618" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW0MkoMqrI/AAAAAAAAAVI/Zjnmyv-gnkM/s1600-h/can+218.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW0MkoMqrI/AAAAAAAAAVI/Zjnmyv-gnkM/s200/can+218.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378903458047634098" border="0" /></a><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-5280220104837677064?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-8724679181886591692009-09-05T20:56:00.000-07:002009-09-14T12:45:33.003-07:00<div style="text-align: justify;">לפני כשבוע, ביום הולדתי (בתאריך הלועזי) הצטרפתי למסע צייד צמחים עם ג'נט ביערות בריטיש קולומביה. המסע ארך שלושה ימים, כאשר רוחות הטבע הצטרפו למשימה ועזרו לנו באיתור צמחי הבר והשורשים. המטרה העיקרית הייתה לחפש בהרים את שורש הדוב. מאוד שמחתי להצטרף למסע עם ג'נט ולחוות מקרוב את החיפוש של נשמות הצמחים, ובייחוד של שורש הדוב. ג'נט אומרת, שרופא שבט הוא אדם שנולד עם כישרון טבעי לרפא ולתקשר עם רוחות הטבע והצמחים, וכי היא נחשבת מומחית כ"חופרת השורשים" (Root digger), תפקיד אשר מעטים מסוגלים למלא (לאסוף את השורשים בטבע ולדעת את ייעודם כתרופה). ללילה עצרנו בעיירה Castlegar ובבוקר נסענו לשמורת Nancy green park.<br /></div><div style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqVA9EYuawI/AAAAAAAAAT4/fxNtyBvk6fg/s1600-h/can+239.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 220px; height: 164px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqVA9EYuawI/AAAAAAAAAT4/fxNtyBvk6fg/s200/can+239.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378776747857570562" border="0" /></a>נכנסנו למעבה היער עם לילי הכלבה (שהצטרפה למשימה להזהיר אותנו מדובים), כשלפתע צדתי בעיני צמח שדיבר אל ליבי. ג'נט התפלאה שזיהיתי את שורש הדוב. מסתבר, שהוא צמח שמאוד דומה לצמחים אחרים שגדלים בסמוך אליו ואנשים רבים מתו בחיפושם המוטעה. ג'נט ראתה שאני מחוברת לצמחים, אולם הזהירה אותי לא לנסות לבוא לכאן שוב בעתיד לחפש את הצמח, אלא רק עמה או עם רופא שבט אחר. ג'נט החנתה את רכבה, והכינה את עצמה לאיסוף הקדוש, כאשר היא מקטירה צמחי מרפא, מתפללת לרוחות הטבע ומטהרת את עצמה. היא בחרה עץ ועטפה אותו בסרט קשור בנוצת עיט לבנה (מהזנב של העיט), ואחר כך התקרבה לנהר שזרם בסמוך ופזרה טבק תוך כדי תפילה ובקשה לאסוף נשמות הצמחים.<br /><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqM5zeouu-I/AAAAAAAAASo/-pyh2QVKa_Y/s1600-h/can+217.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 220px; height: 164px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqM5zeouu-I/AAAAAAAAASo/-pyh2QVKa_Y/s200/can+217.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378205936570514402" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqM7cA2uupI/AAAAAAAAASw/5XbZJItGhu8/s1600-h/can+22611.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 162px; height: 154px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqM7cA2uupI/AAAAAAAAASw/5XbZJItGhu8/s200/can+22611.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378207732462434962" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />צמח הדוב מזכיר בצורתו את עלי הפטרוזיליה והשורש לו ממש דומה לכף יד של דוב (עם השערות והמבנה האופייני). התפרחת שלו היא כשל צמחים ממשפחת הסוככיים (כשומר), אולם בקלות אפשר להתבלבל עם שני צמחים שגדלים בסמוך אליו: פרת הגזר הלבן Cow parsnip ורוש מים Water hemlock (שסוקרטס הרעיל את עצמו עם שתיית נוזל הצמח) וההבדל בין הצמחים ניכר בעיקר במבנה השורש. פרת הגזר הלבן (בתרגום חופשי לעברית) הוא גם צמח מרפא, כאשר ג'נט מספרת, כי הוא עוזר לטיפול בבעיות בשלפוחית השתן והכליות בדרך של לעיסת הגבעול (שהוא חלול למעשה) ובזרעים (שהם דיי גדולים) משתמשים להקטרה. ברוש מים ממש לא מומלץ להשתמש (רק במקרים קיצוניים כשל סוקרטס)...אולם בכללו השם רוש או Hemlock אופייני לכל צמח רעיל, ואף קיים עץ מחטני רעיל בשם זה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU-GLjE2zI/AAAAAAAAATY/y73sS3Lzxx8/s1600-h/can+208.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU-GLjE2zI/AAAAAAAAATY/y73sS3Lzxx8/s200/can+208.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378773605863971634" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU-TVtjDrI/AAAAAAAAATg/PjrGP9Eid5Y/s1600-h/can+190.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 217px; height: 168px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU-TVtjDrI/AAAAAAAAATg/PjrGP9Eid5Y/s200/can+190.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378773831930547890" border="0" /></a><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU9KsIBA3I/AAAAAAAAAS4/utOImn_ViYY/s1600-h/can+204.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU9KsIBA3I/AAAAAAAAAS4/utOImn_ViYY/s200/can+204.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378772583816692594" border="0" /></a><br />שורש הדוב בידה של ג'נט (מימין) ופרת הגזר הלבן (למעלה) וצמח הדוב (למטה). כמה שהם דומים...<br /><br /><br />ג'נט מספרת, כי במחוז בריטיש קולומביה דגי המליח (Herrnings) משריצים את הביצים באוקיינוס, כאשר מרחוק רואים עננה לבנה מעל מקום ההשרצה. המים של האוקינוס נהיים לבנים והלוויתנים מגיעים ואוכלים את הביצים. האינדיאנים גם אוכלים את הביצים עם אצות, כאשר הם אוספים את ביצי המליח, הם שמים ענפים של עץ הרוש במי האוקינוס, והביצים באופן טבעי נדבקות בענפים (<a href="http://www.kiksadi.com/blog/2006/04/after-hard-winter-comes-spring.html">חן מאלסקה </a>מדגים כיצד הוא לוכד את הביצים וטיפים למתכונים...).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6aFPFX7rI/AAAAAAAAAXY/dsH8shrdoTQ/s1600-h/can+22700.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 156px; height: 209px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6aFPFX7rI/AAAAAAAAAXY/dsH8shrdoTQ/s200/can+22700.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381408019493416626" border="0" /></a><br /><div style="text-align: center;"><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6aOx3hulI/AAAAAAAAAXg/1HYU6wTPymA/s1600-h/can+22696.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6aOx3hulI/AAAAAAAAAXg/1HYU6wTPymA/s200/can+22696.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381408183449401938" border="0" /></a> <br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /> <br />עצי הרוש (Hemlock) שגדלים ליד מפלי הניאגרה וחן עם ענף מכוסה בביצי דג המליח<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU_pRAE1tI/AAAAAAAAATw/BfL-LJriQ-g/s1600-h/thickster-753023.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 242px; height: 182px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqU_pRAE1tI/AAAAAAAAATw/BfL-LJriQ-g/s200/thickster-753023.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378775308134831826" border="0" /></a><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-872467918188659169?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-91038203675029120112009-08-31T19:57:00.000-07:002010-08-09T03:46:25.704-07:00<div style="text-align: justify;">התעניינתי בתהליך סיום החיים אצל האידיאנים. סיפרתי לג'נט, כי ביהדות, הגוף הפיזי חשוב לא פחות מהרוח, ולכן אנחנו קוברים את הגוף באדמה, לאחר שמנקים את הגוף ועוטפים אותו בסדין לבן. על פי הקבלה, בעתיד לבוא, הגוף יהיה קדוש כמו הרוח, ולכן אנחנו קוברים את המתים, כי בתחיית המתים הרוח והגוף יתקדשו מחדש. על פי ההודים, שרובם הולכים בתורת ההינדואיזם, המוות הוא ה"נירוונה" והשחרור מהזמני והאשליה, כאשר הגוף הוא חלק מהאשליה בה אנו חיים, ורק הרוח היא זאת שממשיכה במסעה בין העולמות ומתגלגלת לגוף חדש. כאשר לפני שנתיים טיילתי במזרח, שהיתי בעיר הקדושה, ווראנסי, עיר המתים. ברחובות, בוקר וערב, עורכים תהלוכות צבעוניות ורעשניות להובלת גופם של המתים לשריפה. בדרך כלל, כולם מותרים לשריפה, מלבד נשים בהריון, תינוקות, ילדים וחיות קדושות (פרות) שצפים על פני המים. בנהר הגנגס רוחצים את גופם אלפי הודים ומשתמשים במים הטהורים (אך המזוהמים להפליא) להכנת תבשילים וגם לכיבוס הבגדים. עירבוב מושלם של קדושה וזוהמה ושל זמני ושחרור מהאשליה.<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMmCZ0ylwI/AAAAAAAAASA/ualcWPyn5s4/s1600-h/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+574.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 223px; height: 167px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMmCZ0ylwI/AAAAAAAAASA/ualcWPyn5s4/s200/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+574.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378184202744403714" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMmNAl-cuI/AAAAAAAAASI/UOwRoXLIqaE/s1600-h/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+577.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 221px; height: 165px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMmNAl-cuI/AAAAAAAAASI/UOwRoXLIqaE/s200/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+577.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378184384949940962" border="0" /></a>לפני וורנאסי, הודו, שהיתי בסין וטיבט. בסין קוברים את המתים ומניחים אף מצבה על ציוני הקברים. בחנויות ראיתי שמוכרים כסף מזויף מנייר וקטורות ארוכות צבעוניות. הבנתי לאחר מכן, כשטיילתי בכפרים הקטנים, במערב סין, כי המשפחה של הנפטר מתכנסת לאחר מותו, ובמועדים מיוחדים לציין את חייו. הם מניחים כסף ליד המצבות (כדי שלנפטר לא יהיה חסר חומר בעולמות הרוחניים בהם הוא נמצא) ומדליקים קטורות לטהרה. בטיבט, שהיתי כארבעה ימים בעיר לאסה, שהיא עיר הבירה הקדושה לבודהיזם. הטיבטים מאמינים גם כן בקראמה (בחוקיות החיים האלו שמובילים לסבל ושחרור בחיים הבאים). באזורים מבודדים מחוץ לעיר, ליד המקדשים, הם משאירים את גופות המתים לטיפול הנשרים. לאחר זמן מה הם חוזרים למקום, אוספים את העצמות, הופכים אותן לאבקה ומפזרים באדמה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMm1gUlv5I/AAAAAAAAASQ/BBiAvw-JUUE/s1600-h/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+267.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqMm1gUlv5I/AAAAAAAAASQ/BBiAvw-JUUE/s200/%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+2007+267.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378185080661720978" border="0" /></a>אצל האינדיאנים, בעבר, התהליך היה מאוד דומה כאצל הבודהיזם בטיבט. ג'נט מספרת, כי הם נהגו להניח את המתים על צמרות העצים ולהשאיר אותם לעופות השמיים. עם הגעת האדם הלבן, הוא הביא עמו את הנצרות ואת הטקסים הדתיים, שהשפיעו על האינדיאנים. משום כך, כיום הם נוהגים לקבור את המתים בתיבת קבורה כנוצרים, אולם משלבים את המסורות השמאניות כבסין. באביב המשפחה מתכנסת ליד מצבת הנפטר ועורכת ארוחה לכבודו. ג'נט אומרת, כי החיים הם קצרים כקו החיים ביד שלנו והזמן הממשי ארוך, כדי שנלמד. אצל האינדיאנים, אחרי שאדם מת, לא בוכים ונותנים לו לנוח, כי אם לא עושים זאת, נשמת המת יכולה להתקע בעולם שלנו ולא להמשיך הלאה. לכן, הם חוגגים עם המתים ומגישים להם את האוכל שהיה אהוב עליהם בחייהם. בדרך כלל, הם מתקינים מדורה ליד הקבר וקוראים לרוח המת להגיע, בעוד הם שופכים את ליבם ומספרים לו כמה הם אוהבים אותו ואם הוא רעב הוא מוזמן לאכול עימם. בדרכם הם אומרים, כי כשמישהו נפטר, הוא "חזר הביתה". ביהדות, ועל פי הקבלה "טוב יום המוות מיום היוולדו", לכן אם אדם אכן הוא השלים את התיקון שלו בחיים אלו, הוא עובר בשלווה לחיים הבאים...וחוזר הביתה.<br /><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFr3wT8YzyI/AAAAAAAAA0o/ic3wZW9VZ0c/s1600/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+250.jpg"><img style="display: block; margin: 0px auto 10px; text-align: center; cursor: pointer; width: 233px; height: 175px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/TFr3wT8YzyI/AAAAAAAAA0o/ic3wZW9VZ0c/s200/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A5+2010+250.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5501982304145821474" border="0" /></a>אינדיאני מבכה את אישתו לאחר שנפטרה וכעת מונחת על צמרת העץ לרוחות השמיים<br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-9103820367502912011?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-137855232983059402009-08-31T18:10:00.000-07:002009-09-14T20:37:52.662-07:00<div style="text-align: justify;">לפני ארבע שנים, כאשר ביקרתי במערב קנדה (במיוחד באזור של בריטיש קולומביה), נחשפתי בפעם הראשונה למהלך חיים אורגני. בארץ לאט לאט, חודר המושג של טבעי וטבעיות... שאפשר למצוא לא רק בחנויות טבע, ומה הכוונה?<br /></div><div style="text-align: justify;"><br />אני מתכוונת לאכילת של פירות וירקות לא מרוססים (או שמרוססים בחומרים טבעיים, אשר חוזרים חזרה לאמא אדמה). לגינה אורגנית (שכל אחד יכול ליישם בביתו באדניות...אפילו אם אין לו חלקת אדמה במושב) על ידי זריעה של ירקות מתאימים לעונה, השקייה יומיומית ועקירת "עשבים שוטים". לקומפוסט (שמיוצר משאריות של ירקות נרקבים שאנחנו בדרך כלל זורקים לפח) ואשר מאוד מטיב לאדמה ולצמחים. לאכילת מוצרים טבעיים ולא מעובדים, לא משומרים וללא כימיקלים שונים שמוספים למזון כצבע, ריח וטעם (כן לא רק מונסודיום גולוטאמט...). לשתיית מים, מיצים טבעיים וחלב סויה (שמיוצר מפולי סויה), על פני שתיית מיצים מותססים או את המשקה הנורא "קוקה כה-רע" (קוקה קולה...שאפשר להשתמש בו באופן מועיל יותר כחומר ניקוי לאסלה).<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6Y_9KzS6I/AAAAAAAAAXQ/hqoRy1s44c4/s1600-h/can+22786.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Sq6Y_9KzS6I/AAAAAAAAAXQ/hqoRy1s44c4/s200/can+22786.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5381406829273369506" border="0" /></a><br /><br /><br /><br />קישואים אורגניים בחווה בה ביקרתי בטורונטו<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />לחזרה ל"תרופות סבתא" (ולא לאקמול, אופטלגין או שאר סמים למיניהם) ושימוש ב"סבונים של פעם" (כן כן משמן זית) ומוצרים טבעיים אמיתיים (שלא מיוצרים כסבון רגיל משאריות של נפט או מכימיקלים אחרים). בחזרה שלי לארץ מקנדה חדר אלי נגיף האורגני והחלטתי לייצר סבון טבעי לחלוטין, משמן זית, צמחי מרפא ומינארלים בלבד, וללא תוספת ריחות או צבעים לשפר את החושים. והצלחתי. מסבון התפתח ליין שלם של מוצרים טבעיים לחלוטין, רפואיים ואורגניים לטיפול משולב בגוף ובנפש ולחזרה לטבע של האדמה: "<a href="http://www.olive.drivehq.com/">אוליב</a>".<br /><br />ואני רוצה לספר על הגינה האורגנית המופלאה שאכלתי מירקותיה האורגניים. כן כן, אי שם בעיר הגדולה, אדמונטון, חבר יקר שלי קים, שלעולם לא חשבתי שיש לו כישרון חקלאי שכזה, זרע ירקות בגינה בגודל 150 מ"ר. וכן באמצע העיר מאחורי הבית תמצאו קישואים ע נ ק י י ם, עגבניות, בצל, מינים שונים של אפונה, גזר רגיל...כתום...וגם כתום-כחול, קולורבי, חמניות, צמחי תבלין מקסיקנים וים תיכוניים ואחרים.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx-EJwGLmI/AAAAAAAAARA/DVEKwXTp7dI/s1600-h/can+027.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 206px; height: 154px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx-EJwGLmI/AAAAAAAAARA/DVEKwXTp7dI/s200/can+027.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376310664975756898" border="0" /></a>וביום שישי האחרון, בדרך לצייד שורשים וצמחי מרפא מקומיים, חציתי עם ג'נט ממחוז אלברטה לבריטיש קולומביה, שעשירה בחוות אורגניות ובאנשים נינוחים ובעלי חזות שלא ניתן לנחש את גילם (טבעיות עושה רק טוב עם השנים). החלטתי לעצור אצל מכר וותיק, שהכרתי בביקורי הראשון בקנדה. רולף הגיע לעיר רודיום לפני 30 שנה משוויץ וכמוני הוא התעניין בחייהם המסתוריים של חיפושיות הקליפה שגרות בעצי המחט (כן זהו המחקר שלי למאסטר). מקילוף קליפות עצים הוא התחיל לגלף וגילה שלא רק חיפושיות בעלות כישרון מדהים ויצירתי לחפור בעץ...<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx-eTZjRYI/AAAAAAAAARI/kxT09gTHleo/s1600-h/can+172.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx-eTZjRYI/AAAAAAAAARI/kxT09gTHleo/s200/can+172.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376311114242147714" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx_dLClNWI/AAAAAAAAARg/56oMQEf04XM/s1600-h/can+175.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Spx_dLClNWI/AAAAAAAAARg/56oMQEf04XM/s200/can+175.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376312194330080610" border="0" /></a>הבית של רולף הוא גם הגלריה שלו שבנויה מגזעים שלמים של עץ מלא, אשר חטוב ומפוסל לייצורי טבע ויער, כשדונים, תנשמות וינשופים, גמדים וחברים קסומים אחרים. כשעצרנו בביתו, פניתי לרולף בבקשה לירקות אורגניים. בעיניים בורקות ובחיוך מקסים הוא הוביל אותי ואת ג'נט (בעלייה בסולם גנבים) לעליית הגג, בה הוא מגדל באמבטיות ישנות ובארגזי פח שיצאו משימוש, מבחר ירקות מ ד ה י מ י ם. אספנו בשפע ירקות אורגניים לדרך ונפרדנו בחיבוק ותודה.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpyAL4cDO_I/AAAAAAAAARo/t2b0dUYIYII/s1600-h/can+180.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 211px; height: 158px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpyAL4cDO_I/AAAAAAAAARo/t2b0dUYIYII/s200/can+180.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376312996790483954" border="0" /></a><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-13785523298305940?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-27171265148170035992009-08-31T16:13:00.000-07:002009-08-31T18:09:57.143-07:00<div style="text-align: justify;">סיפור אחר, שג'נט מספרת, ושמאוד אהבתי, הוא על גלגל הרפואה של החיים Medicine wheel of life. גלגל הרפואה מחולק לארבעה חלקים, צבעים, כיוונים ורוחות הטבע. תקופת תחילת החיים ותהליך הלידה מתחילה במזרח, עם הצבע הצהוב ומלווה ברוח של העיט (Eagle) וציפור הרעם (Thunder bird). בתקופה זו אנו לומדים דרך הלב ולא דרך המילים את הערכים של העיט של הוקרה, כבוד, אמת ויושר. האדום מסמל את תקופת הבגרות, כאשר הרוח של העכבר וזאב הערבות (Coyote) נמצאת בדרום. העכבר הוא זה שרואה את חשיבות הפרטים הקטנים וזאב הערבות הוא זה שמתכסס תחבולות. העכבר מלמד אותנו בתהליך ההתבגרות להסתכל על החיים בזהירות וזאב הערבות מלמד אותנו ללכת בדרך האמת. אם לומדים זאת בגיל צעיר קל יותר לצעוד בהמשך בדרך האינטואיציה. במערב נמצא הצבע השחור ורוח הדוב השומר. זו התקופה בה מקימים תא משפחתי ולומדים את חשיבות גידול הילדים והמשפחה: לשמור, להגן, לתת כבוד ולהזין אחד את השני. הלבן הוא הצבע של הצפון והשומר הוא רוח הבופאלו הלבן והתנשמת. זהו סיום גלגל החיים ותקופת הזקנה. תקופה זו מסמלת את הידע מהשיעורים שרכשנו במהלך חיינו.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpxjllWeRoI/AAAAAAAAAQg/dUkHbtGTmLM/s1600-h/medicine_wheel4.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpxjllWeRoI/AAAAAAAAAQg/dUkHbtGTmLM/s200/medicine_wheel4.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376281552506209922" border="0" /></a><br />ברפואת יוון העתיקה (שעליה מסתמכת רפואת הצמחים של ארץ ישראל) קיים גם כן גלגל רפואה, אשר מחולק לארבעה חלקים, צבעים, עונות וליחות (Humors). רק שכאן, ביוון העתיקה, תחילתו של הגלגל בתקופת החורף, כאשר מזג אוויר קר ורטוב מייצר ליחה מרובה בגוף שמוביל להתקררות, שיעול ומחלות ריאה. באביב האוויר מתחיל להתחמם, אבל עדיין נשאר רטוב ולח. המוהל (Sap), שהוא הדם של העצים, עולה כלפי מעלה לכיוון העלים והענפים. בגופינו הדם מקבל חיות ושופע חיוניות. בקיץ החום העולה מאדה את הלחות באוויר והופך את האוויר לחם ויבש. האוויר היבש מחמיר את מצב המרה הצהובה וגורם לנו להיות לוהטים וחמי מזג. בסתיו האוויר מתקרר אבל היובש נשאר, ומתואר כקר ויבש ויוצר את המרה השחורה עם התכונות המאפיינות... ושוב כשהטמפרטורות יורדות והחורף מגיע, חוזר מזג האוויר הקר והרטוב.<br /><br />ובהשוואה לגלגל הרפואה של החיים האינדיאני...<br /><br />האביב מסמל את תקופת הילדות. בתקופה זו הגוף שלנו חם ולח, והדם מלא שפע וחיוניות שרק גדלים. הקיץ הוא תקופת הבגרות ושיא השאיפות, והמזג הוא חם וכעסן. הסתיו הוא תקופת הבשלות או גיל הביניים, כאשר האור והחום של השמש מתמעטים וכך גם כוח החיים שבתוכינו, המלווים במלנכוניה (עצבות) ועימה ההשגות הפילוסופיות החולפות של חיינו. החורף קשור לגיל המאוחר (זקנה) שהוא קר, רטוב ועם לחות באוויר. האור והחום של השמש נמצאים בשפל וכך גם כוח החיות של גופינו. לבסוף, האור וכוח החיים כבה, ויש כאלה שטוענים שהגלגל חוזר עם הלידה מחדש של האביב.<br /><br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-2717126514817003599?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-9357018033741344902009-08-31T15:01:00.000-07:002009-08-31T16:11:21.876-07:00<div style="text-align: justify;">לאינדיאנים אין דת, או כפי שג'נט מספרת, זוהי דרך חיים רוחנית, אשר ההולכים בה משתמשים בהיגיון הבריא ובאינטואיציה. המסורת עוברת מדור לדור, בעל-פה ולא בכתב, דרך סיפורי עם שמסופרים על ידי זקני השבט (Elders). הסיפורים משלבים בתוכם את רוחות הטבע ומלמדים אותנו על הקשר של האדם אל אמא אדמה. סיפור מיוחד שאהבתי, שזקני השבט סיפרו לג'נט, כשהייתה ילדה, הוא על "אשת גור הבופאלו הלבן" (White buffalo calf woman).<br /></div><div style="text-align: justify;"><br />מספרים, כי שני חברים הלכו לצוד ביער, כשם מבחינים לפתע בדמות זזה בין השיחים. הם לא ידעו אם זה אדם או רוח, וכשהם התקרבו הם הבחינו בדמות של אשה, יפה יותר משאי פעם הם ראו בחייהם, מדהימה ביופייה וזורחת. החבר הראשון מאוד התלהב מיופייה ורצה לקחת אותה איתו, להציג אותה לאנשי הכפר ולשאת אותה לאשה. הוא התרברב על תוכניותיו לעתיד ועל האפשרות שנתנה לו להביא אשה יפה כל כך עימו לכפר. החבר השני היה ספקן ואמר, כי ייתכן שזוהי רוח ולכן אסור לקחת אותה מהיער. האשה התקרבה לאיטה לבחור הראשון ועטפה אותו בזרועותיה. רוח חזקה נשבה, עלים וענפים עפו לכל עבר, עד אשר לפתע האשה פתחה את זרועותיה ומביניהן נפלו עצמותיו. החבר השני קפא במקומו ולא ידע מה לעשות. הוא נבהל והחליט לברוח, אך היא אמרה לו שאל לו לפחד ממנה, וביקשה ממנו לקחת אותה עימו לכפר, וכי יש לה בשורה להעביר לאנשיו.<br /><br />בבואה, כל אנשי הכפר (הנשים והגברים) התלהבו מאוד מיופייה. האשה פנתה אל הנשים ואמרה: אלו נשים אתן רוצות להיות? נשים שלא דואגות למשפחה ולילדים ולכן לא מהוות חלק מהקהילה השבטית, או נשים אשר תפקידן לדאוג לילדים, לחינוך שלהם ולמשפחה. ואחר כך היא פנתה אל הגברים ואמרה: אלו גברים אתם רוצים להיות? גברים אשר נמצאים מחוץ לבית ולא מכבדים את נשותיהם, או גברים אשר מכירים בקדושתן של הנשים ויודעים כי הן היציבות של המשפחה. לאחר כך היא פתחה את ידיה ובה הייתה מונחת "מקטרת השלום" (The pipe).<br /><br />האשה הסבירה לאנשי הכפר, כי המקטרת היא החיבור בין האשה לגבר, כאשר החלק בו מניחים את הטבק הוא האשה והצינור שמחובר לשם וממנו מעשנים, הוא הגבר. בחיבור אמיתי בניהם נוצר התא המשפחתי. בסיום דבריה האשה הבטיחה לחזור, התגלגלה על האדמה והפכה לבופאלו לבן. מאז, בכל פעם שהאינדיאנים רואים בופאלו לבן הם נזכרים באשת גור הבואפלו הלבן. כידוע, הבופאלו נדד בעבר בעדרים במרחבים הפתוחים של קנדה, עד אשר האדם הלבן הגיע, וצד את הבופאלו, עד לאחרון שבהם. ג'נט מספרת, כי הבופאלו נחשב קדוש לאינדיאנים (ובייחוד הבופאלו הלבן שנדיר יותר), משום שכל חלקי גופו היו לצורכי השבט, לשימוש כמזון, הגנה, הכנת כלים וביגוד ואף בטקסים קדושים (כריקוד השמש) מביאים גולגולת של בופאלו, בה שמים צמחי מרפא ומקטרת השלום ניתנת רק ליחידי סגולה בשבט, אשר מקבלים אישור מיוחד להשתמש בה בטקסים.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpxWPIrLjyI/AAAAAAAAAQY/TdVLpNHY14s/s1600-h/WhiteBuffaloCalfWoman.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 292px; height: 218px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpxWPIrLjyI/AAAAAAAAAQY/TdVLpNHY14s/s200/WhiteBuffaloCalfWoman.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5376266873200152354" border="0" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-935701803374134490?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-15908389264404903212009-08-26T21:20:00.000-07:002009-09-05T22:01:25.531-07:00<span style="font-style: italic;">שורש החולדה Rat root</span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">אליס ספרה לי כי בסיום טקס הסווט לודג, פיטר, שערך את הטקס, הגיש לכל אחד שורש וביקש ללעוס ממנו. הטקס היה מאוד עוצמתי וחם, ואליס טוענת, כי זה מפיאת שכל המשתתפים היו רוקדי שמש (Sun dancers). אליס ביקשה ממני לטעום מהשורש. הטעם שלו היה מריר ולא ממש נעים, אבל לעסתי את השורש כדי לחוש את השפעתו. הבנתי, כי פיטר רצה לשמר את האנרגיה של האנשים לאחר הטקס ולכן הוא היה צריך להשתמש בצמח שיחמם את גופם וימנע מהם להצטנן לאחר ההזעה בטקס.<br /></div><span style="font-style: italic;"><br /></span><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpYMjCIe4hI/AAAAAAAAAPo/FPRiacnEsRc/s1600-h/can+079.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 209px; height: 155px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpYMjCIe4hI/AAAAAAAAAPo/FPRiacnEsRc/s200/can+079.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374497001320669714" border="0" /></a>בסיום ביקורה, ג'נט הגישה לי שלוש חתיכות של שורש החולדה, וביקשה ממני (למרות שהיא הבינה מאליס, שאני לא אהבתי את הטעם המריר שלו...) שאם אי פעם אני אהיה חולה, אני אכתוש את השורש לאבקה ואשים מעט בכוס מים חמים. אכסה את הכוס וכשהאבקה תשקע בתחתית הכוס, אשתה את הנוזל. ג'נט אומרת שזאת תרופה מעולה לשפעת (ובמקביל, בהודו ברפואה האיורוודית משתמשים בשורש גם לטיפול בשפעת וכן בברונכיט ואסטמה).<br /></div><br /><div style="text-align: justify;">שורש החולדה גדל בצפון אלברטה ליד נחלים ונברני מים (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Muskrat">M</a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Muskrat">uskrat</a>) אכן נמצאים בסביבתו (כפי שג'נט מספרת). בעברית הוא נקרא "קנה-בושם" (קלמוס או צמח האקורוס) <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sweet_Flag">Swe</a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sweet_Flag">et flag או Calamu</a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sweet_Flag">s</a>. בהתאמה לשמו העברי, צורתו כקנה והוא משמש להכנת בשמים. ולראיה, הוא מוזכר כאחד מהרכיבים בהכנת שמן משחת הקודש. שמן משחת הקודש נעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, ואיתו היו מושחים כוהנים, מלכים ואת כלי המקדש. שמן המשחה הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה (ספר שמות פרק ל', כ"ב-כ"ו): "וידבר ה' אל משה לאמר: ועתה קח לך בשמים מר-דרור חמש מאות וקנמון-בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בושם חמשים ומאתים. וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה".<br /></div><br /><div style="text-align: justify;">ייתכן, כי קנה-בושם הוא אף אחד מהרכיבים בהכנת המשקה המפורסם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA">אבסינת</a>. אבסינת מתואר כסם חיים (אלקסיר). זהו משקה אלכוהולי חריף העשוי באירופה מתערובת צמחי מרפא כלענת האבסינת, אניס, שומר וצמחים אחרים..., והוא נחשב כמשקה מעורר הזיות ובעל השפעות פסיכואקטיביות. ולסיום קטע מתוך הסרט "<a href="http://www.youtube.com/watch?v=LpFYDw2y-sQ">דרקולה</a>" (שאהוב עלי במיוחד) הממחיש את השפעות האבסינת והפיה הירוקה.<br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-1590838926440490321?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-78844026235551918602009-08-26T16:14:00.001-07:002009-11-22T07:33:11.273-08:00<span style="font-style: italic;">שורש שיני האריה (דנדליון) Lion's tooth</span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">היום יום ההולדת שלי (בתאריך העברי אני בת 30). החלטתי הבוקר לאסוף במרץ את השורשים והעלים של צמח הדנדליון Dandelion שגדל פרא בחצר של אליס. אליס לא אוהבת את הדנדליון בגינה שלה. צמח זה נחשב כ"עשב רע" ברחבי אמריקה, אולם ברפואה המסורתית יש לו מקום של כבוד (כמו "עשבים רעים" אחרים...כסרפד). שם הצמח בצרפתית Dent de lion על צורתם המשוננת של העלים, שמזכירה שיני אריה וצבע וצורת הפרחים מזכירים את הסביון הארצישראלי. מסתבר, כי הדנדליון צומח גם בארץ ונקרא בעברית "שינן עב-שורש" או שן ארי. הדנדליון נפוץ גם באירופה ובהודו ניתן למצוא אותו אף בהרי ההימלאיה. </div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXG75nn-4I/AAAAAAAAAPA/UPYZyh-r-EA/s1600-h/can+142.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXG75nn-4I/AAAAAAAAAPA/UPYZyh-r-EA/s200/can+142.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374420462718155650" border="0" /></a> דנדליון קנדי (למעלה) וישראלי<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SwlZcHkGZZI/AAAAAAAAAgg/XPK6JXZlIAw/s1600/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%9F+%D7%A2%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9+sm.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SwlZcHkGZZI/AAAAAAAAAgg/XPK6JXZlIAw/s200/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%9F+%D7%A2%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9+sm.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5406951167236662674" border="0" /></a> (ממול)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />הדנדליון עשיר בוויטאמינים B, A קומפלקס, C ו-D וכן במינראלים ברזל, אשלגן ואבץ, מה שהופך אותו לצמח אידיאלי לסלט. הכנתי לי מספר פעמים סלט מעלי דנדליון, אבל הטעם היה קצת מריר...מה שמזכיר כי צבע הפרחים הצהוב והטעם המריר של העלים מהווים על פי "תורת החתימות" (פרצלסוס ממאה ה-15 טען, כי צורה, צבע,בית גידול או כל היבט אחר של הצמח מעידים על תכונותיו הרפואיות) תרופה מושלמת לטיפול וניקוי הכבד וכיס המרה (צהוב הוא הצבע שמשוייך לכבד ומרירות מאופיינת לנוזל המרה). ואכן, אחד השימושים העיקריים של הצמח הוא לניקוי רעלנים ולטיפול במחלות כבד.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXaOV-AwOI/AAAAAAAAAPQ/fId4XsoFjro/s1600-h/can+158.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 134px; height: 179px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXaOV-AwOI/AAAAAAAAAPQ/fId4XsoFjro/s200/can+158.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374441670286819554" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXaxUCkJPI/AAAAAAAAAPY/5o486bmOEMM/s1600-h/can+154.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 149px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpXaxUCkJPI/AAAAAAAAAPY/5o486bmOEMM/s200/can+154.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374442271064466674" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;">אינדיאנים משבט הקרי אוכלים את העלים (כמו הדוב שמאוד אוהב דנדליון...) או משתמשים בהם כחליטה לנקות את הדם ולטפל במיקרים של אנמיה, צהבת, עצבנות (הכבד מסמל את מאגר הכעס הפנימי) ואקזמה. האינדיאנים אוספים את השורש בסתיו, מייבשים אותו ויוצרים ממנו משחה לטיפול באקזמה. בשבטים אחרים משתמשים בדנדליון גם לטיפול בצרבת ובמחלות כליות. מחקרים מדעיים מראים, כי עלי הדנדליון משמשים כמשתן טבעי (ויעיל יותר מצמחים אחרים כי הוא עשיר באשלגן) ומשתמשים בו להפרשת מים ומלחים מהכליות. השורש משמש לשיפור התיאבון והסדרת פעילות הקיבה (כעצירות: השורש נחשב כמשלשל עדין), הוא משפר את התפקוד של החיידקים הטבעיים במערכת העיכול ועוזר בתפקוד התקין של הכבד וכיס המרה. בנוסף גילו, כי הדנדליון מאזן את רמת הסוכר ומוריד את רמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;">מסתבר ששורש הדנדליון מחזק גם את מערכת החיסון של הגוף. ב<a href="http://cancertutor.com/Cancer02/DandelionRoot.html">מאמר</a> שכותב ג'ורג מארה"ב, בן 80, חולה סרטן לשעבר, הוא מספר כיצד הוא נרפא לחלוטין מסרטן הערמונית, על ידי שימוש בשורש הדנדליון במשך כחצי שנה. ג'ורג: "מערכת החיסון שולטת על תאי הסרטן שבגוף וכל עוד מערכת החיסון חזקה, לא קיימת בעיה של סרטן, אולם כשמערכת החיסון נחלשת, היא מאבדת שליטה על תאי הסרטן והם מתחילים לאכול את התאים החיים של הגוף. אבקה של שורש הדנדליון בונה מחדש את הדם ומערכת החיסון. כשמערכת החיסון מתחזקת היא שולטת על תאי הסרטן והגוף מתחיל לבנות את עצמו מחדש". ג'ורג מאמין בריפוי הסרטן באופן טבעי ולא בטיפולים כמותרפיים שהורסים את מערכת החיסון ופוגעים בתאבון. במאמר הוא מדגיש את חשיבות גידול הצמח או איסוף השורשים בטבע, כאשר גם אמא אדמה מהווה מרכיב חשוב בחיזוק מערכת החיסון של גופינו.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpYHjHcB_wI/AAAAAAAAAPg/cYzDRDDWbuE/s1600-h/can+162.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpYHjHcB_wI/AAAAAAAAAPg/cYzDRDDWbuE/s200/can+162.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374491505186701058" border="0" /></a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-7884402623555191860?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-39780787817459102332009-08-25T18:31:00.000-07:002009-08-27T16:58:41.823-07:00<span style="font-style: italic;">שורש הדוב Bear root</span><br /><div style="text-align: justify;">השורשים משמרים את האנרגיה של הצמח. הם נמצאים עמוק בתוך האדמה ואוגרים את חומרי המזון להם הצמח זקוק לשם התפתחותו. ווילי השמאן הביא לי במתנה שורש של דוב Bear root לאחר הטקס בבקתת ההזעה, ואמר לי ללעוס ממנו, לקבור את השאריות באדמה ואז אני אדבר כמו דוב. שאלתי את ג'נט על שורש הדוב. ג'נט מספרת, כי בסוף השבוע הזה היא נוסעת במיוחד למחוז הקרוב (13 שעות נסיעה כל צד) לאסוף בהרים את השורש. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Osha">שורש הדוב</a> הוא צמח משפחת הסוככיים (אותה משפחה של הפטרוזיליה), בעל פריחה לבנה ועלים שמזכירים בצורתם עלי פטרוזיליה. ג'נט מזהירה, כי בקלות ניתן להתבלבל עם צמח רעיל שגדל ליד שורש הדוב ונקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cicuta">Water hemlock</a>. היא מסבירה לי, כי ההבדל בניהם הוא בצורת השורש שמזכיר כף יד של דוב (אפילו עם השערות...כפי שניתן לראות בתמונה: אצבע מהשורש) ומספר האצבעות מראות על גיל הצמח. הדוב בעצמו אוכל את השורש, ולפי התרבות האינדיאנית, הדוב הוא סמל להגנה, אומץ ועוצמה. ג'נט אומר כי לעיסת השורש או הקטרתו מחזקת את הלב ומונעת כאבי ראש. ג'נט קוראת לשורש הדוב "מינוויק" שמשמעו בקרי "תרופה חזקה". היא ממליצה לי במסעותי ברחבי קנדה, לשאת עלי את השרשרת עם שיני הדוב השחור (שקיבלתי מקים במתנה), להגנה.<br /></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSgQx-RV_I/AAAAAAAAAOA/t09E6iWO7-A/s1600-h/can+075.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 195px; height: 159px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSgQx-RV_I/AAAAAAAAAOA/t09E6iWO7-A/s200/can+075.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374096465512716274" border="0" /></a>אצל האינדיאנים התמכרות לאלכוהול היא בעייה רצינית במיוחד אצל הדור הצעיר. <a href="http://images.google.ca/imgres?imgurl=http://pressherald.mainetoday.com/specialrpts/alcohol/d7root.jpg&amp;imgrefurl=http://pressherald.mainetoday.com/specialrpts/alcohol/d7pass.htm&amp;usg=__C85o07d4h3MktjV4g3GBTx1ZTl0=&amp;h=270&amp;w=180&amp;sz=13&amp;hl=en&amp;start=6&amp;um=1&amp;tbnid=AsREL8nyob0vpM:&amp;tbnh=113&amp;tbnw=75&amp;prev=/images%3Fq%3Dbear%2Broot%26hl%3Den%26sa%3DG%26um%3D1">מרטין פרנסיס</a>, יועץ להתמכרות לסמים ואלכוהול במרכז הרפואי בשמורה שלו בשבט Passamaquoddy, היה אלכוהוליסט מגיל 12. הוא מספר כי תשע שנים הוא פיכח (לא נגע באלכוהול), והחזרה לרפואה המסורתית עוזרת לו להמנע מלחזור לשתות. במקום בירה או יין, הקטרה של שורש הדוב עוזרת לו לצאת מייסורים ולהתגבר על רגשות העבר. במצבי לחץ וכשזכרונות העבר עולים, פרנסיס לוקח פיסה משורש הדוב, מדליק אותה ומקטיר מסביב לגופו. פרנסיס עוצם את עיניו, נושם את הריח ונרגע. הוא מספר, כי הוא בנה בעצמו בקתת הזעה, בה הוא מבקש סליחה מאלוהים ומתפלל שיעזור לו בתהליך ריפויו ושל אחרים מהשבט שלו שמכורים לאלכוהול. פרנסיס מחנך את בנו בן החמש לפי המסורת האינדיאנית השבטית ומקווה שילך בדרך אבותיו. הוא מלמד את בנו על הטוב של כוחות הריפוי שבטבע ועל הצורך להרמוניה בלב, לאהוב את עצמו ואת האחר. </div><div style="text-align: center;"><br />פרנסיס מחזיק בשורש הדוב (מימין)<br />ושיני הדוב השחור (משמאל)<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSkerulSwI/AAAAAAAAAOg/dn_ORfKXYIU/s1600-h/bear+teeth.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 127px; height: 183px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSkerulSwI/AAAAAAAAAOg/dn_ORfKXYIU/s200/bear+teeth.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374101102400981762" border="0" /></a></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSgySD058I/AAAAAAAAAOI/58SEI8doyR4/s1600-h/d7root.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 153px; height: 230px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpSgySD058I/AAAAAAAAAOI/58SEI8doyR4/s200/d7root.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5374097041061636034" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-3978078781745910233?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-65039283684173016252009-08-24T18:06:00.000-07:002009-09-07T19:32:38.405-07:00<div style="text-align: justify;"><div style="text-align: justify;">בביקורה של ג'נט היא הביאה עימה צמחי מרפא: מרוות הסוס Horse sage, מנטת הסוס Horse mint, עלים של ענבי הדוב Bearberry, אורן מתוק Sweet pine, שורש החולדה Rat root ו...שורש הדוב Bear root. ג'נט מחלקת את המחלות לפי הקשר שלהם למערכת העיכול, הנשימה, מערכת החיסון, העצבים והנפש. ג'נט הסתכלה בחצר וראתה צמח בר דומה לילקוט הרועים. ג'נט מסבירה כי היא בד"כ מפוררת את הצמחים לאבקה ליצירת תרופה. את האבקה של עלי ילקוט הרועים נושפים לתוך הנחיריים לעצירת דימומים מהאף ובמקרים של כאבי ראש חזקים (מיגרנות). העלים גם מתאימים לשתייה כחליטה במקרים של דימומים פנימיים (שנראים בצואה ובשתן). התרמיל של ילקוט הרועים הזכיר לי צורה של לב, מה שמראה את הקשר בין מערכת הדם לבין הייעוד של הצמח לריפוי האדם.<br /></div><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpQuUpwTLrI/AAAAAAAAAN4/rz4Nh8MsJyA/s1600-h/can+138.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 133px; height: 207px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpQuUpwTLrI/AAAAAAAAAN4/rz4Nh8MsJyA/s200/can+138.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373971187700543154" border="0" /></a>צמח רפואי אחר, שנמצא בכל מקום, הוא האכיליאה Yarrow. ג'נט מספרת כי הצמח בעל תכונות אנטיספטיות נפלאות וכי במקרים של חתך או זיהום בעור, לוקחים את הצמח הטרי, מועכים את העלים ושמים ישירות על המקום. חובשים ולאחר יום העור מתרפא (ולהוכחה: אכילס, שעל שמו נקרא הצמח, הכין משחה מהצמח לטיפול בפצעים של הלוחמים שלו). על פי <a href="http://books.google.co.il/books?id=JjuTtALyy1oC&amp;pg=PA112&amp;lpg=PA112&amp;dq=the+taste+of+heritage+and+yarrow&amp;source=bl&amp;ots=w5VdYNeESB&amp;sig=iVdE1rewYvVDYywyBMx9DsUIkIU&amp;hl=iw&amp;ei=P4-USsX0AYikMO3Z-PkH&amp;sa=X&amp;oi=book_result&amp;ct=result&amp;resnum=1#v=onepage&amp;q=&amp;f=false">מסורת אינדיאנית משבט הקרו</a><a href="http://books.google.co.il/books?id=JjuTtALyy1oC&amp;pg=PA112&amp;lpg=PA112&amp;dq=the+taste+of+heritage+and+yarrow&amp;source=bl&amp;ots=w5VdYNeESB&amp;sig=iVdE1rewYvVDYywyBMx9DsUIkIU&amp;hl=iw&amp;ei=P4-USsX0AYikMO3Z-PkH&amp;sa=X&amp;oi=book_result&amp;ct=result&amp;resnum=1#v=onepage&amp;q=&amp;f=false"> </a>(Crow indians) האכיליאה כתה מתאימה במיוחד לגברים לשמור על בריאותם ולטיפול בבעיות דרכי השתן, כבד, כליות ופרוסטטה. תה האכיליאה הוא גם תרופה נהדרת לטיפול בכאבי בטן, שיעול, הצטננות ושפעת.</div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMjYCFNGZI/AAAAAAAAAM4/J90T5mhTALw/s1600-h/Yarrow.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 149px; height: 213px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMjYCFNGZI/AAAAAAAAAM4/J90T5mhTALw/s200/Yarrow.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373677676165667218" border="0" /></a>ג'נט מספרת, כי גם הצמח ענבי הדוב <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bearberry">Bearberry</a> (שכתבתי עליו בפעם קודמת) בעל תכונות ייחודיות לריפוי מחלות עור נגיפיות כמחלת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%94,_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D">HFMD</a> (מחלת הפה, הידיים והרגליים) שנפוצה אצל ילדים. חולטים את העלים של הבר ברי בתוך מטפחת, ואת המטפחת מניחים על העור הנגוע בפנים ובכל שאר האזורים, והעור מתרפא באופן מיידי. עץ הצפצפה Aspen populus שנפוץ בצפון אמריקה, משמש לטיפול במגוון חוליים, כאשר תה מהקליפה הפנימית מטפל בבעיות לב, כאבי בטן, פקקת עורקים (ATD), ראומטיזם ושפעת. אוספים את הניצנים, שהם קודקודי הצמיחה של העלה (שמפרישים נוזל בדמויי דם) ומתקינים מהם משחה לטיפול במגוון מחלות עור (כהרפס). ג'נט מוסיפה, כי הלענה Wormwood (ה"מרווה" של ווילי) היא צמח מרפא לטיפול בבקטריות על העור ובגוף, ובייחוד לטיפול במחלת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/Helicobacter_pylori">הליקובקטר פילורי (HP)</a>, מחלה שנגרמת מחיידק שפוגע בקיבה (ואם כבר דיברנו על מחלות קיבה, ג'נט מספרת, הצמח היעיל ביותר לטיפול בחומציות בקיבה הוא החרדל שמוכר גם בארץ). הלענה גם משמשת לטיפול פנימי בתולעי מעיים ובסרטן שנגרם כתוצאה מטפילים (פרזיטים). מומלץ להזהר עם השימוש בלענה, ולהשתמש בכמות מזערית כתה.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW7HJk_WAI/AAAAAAAAAVg/WwlcfXw-09E/s1600-h/can+249.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW7HJk_WAI/AAAAAAAAAVg/WwlcfXw-09E/s200/can+249.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378911061468469250" border="0" /></a><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW7i69jQrI/AAAAAAAAAVo/LEpYuGz4HvA/s1600-h/can+264.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW7i69jQrI/AAAAAAAAAVo/LEpYuGz4HvA/s200/can+264.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378911538581291698" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />ענבי הדוב (מעלה), לענה (משמאל) וניצני הצפצפה (מטה)<br /><br /><br /><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW8GkJc_sI/AAAAAAAAAVw/iYy34RbRXTo/s1600-h/can+252.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 156px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW8GkJc_sI/AAAAAAAAAVw/iYy34RbRXTo/s200/can+252.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378912150932487874" border="0" /></a><br />האורן המתוק Sweet pine, שהריח שלו מזכיר את הדשא המתוק Sweet grass, הוא צמח עדין כריחו, שהשרף שלו משמש ללעיסה לכאבי בטן ושיניים וכן הוא משמש גם כקטורת. מנטת הסוס Horse mint (שהסוס לא קשור לצמח בשום אופן שידוע לג'נט) מתאימה גם לטיפול בבעיות עיכול ובסרטן. הקטרה של מנטת הסוס עם פנינת עד Pearly everlasting וצמח אחר (שג'נט לא זוכרת את שמו...) מרחיקה רוחות של מתים מבתים רדופים. מרוות הסוס גדלה בר באזור קלגרי ומשמשת גם להגנה. ג'נט אומרת לי למעוך את העלים לשים אותם בתוך כפות ידי ולנשוף עליהם תוך כדי תפילה. אחר כך היא ממליצה לשים את העלים בגרביים להגנה. מעניין, שלמרווה שלנו יש תכונות אנטיספטיות ומומלץ גם לתחוב מספר עלים בגרביים לטיפול בפטריות עור, ואולי גם להגנה...מי יודע. מה שבטוח זה מרחיק ריחות לא נעימים...אי אה!<br /><br /></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXAEOJEnoI/AAAAAAAAAWI/lq-rKkjWYW0/s1600-h/can+186.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqXAEOJEnoI/AAAAAAAAAWI/lq-rKkjWYW0/s200/can+186.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378916508712083074" border="0" /></a> אורן מתוק (מטה) ופנינת עד (משמאל) <br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW-eQbT_0I/AAAAAAAAAV4/BZU3Uhx9RIk/s1600-h/can+219.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 222px; height: 176px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SqW-eQbT_0I/AAAAAAAAAV4/BZU3Uhx9RIk/s200/can+219.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5378914756978802498" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-6503928368417301625?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-37203613731626762372009-08-24T15:01:00.000-07:002009-08-31T19:51:08.628-07:00<div style="text-align: justify;">לפני שבוע אליס השתתפה בטקס ה"סווט לודג" (בקתת הזעה) עם מכרים משבט הקרי, כאשר כל המשתתפים הם "רוקדי השמש" (Sun dancers). ריקוד השמש הוא טקס מסורתי שמתרחש בטבע בכל תנאי מזג האוויר, כאשר כפי שאליס מספרת, שגם היא "רוקדת שמש"..."המבוגרים חיברו אותה לעץ בפירסינג שנעשה בשכמות כתפיה ובמשך ארבעה ימים של צום היא רקדה להלמות תופים ושירה". שלשום, אליס נסעה לוונקובר איילנד (לטופינו), כדי להתחבר לחיזיון חדש, בו היא תונחה כיצד לבנות את בקתת ההזעה בחצר שלה. אני נשארתי בביתה לשמור על סקיי (הכלבה של אליס) ורוח הזאב שלה. במהלך טקס הסווט לודג, שהנחה פיטר, אליס פגשה בחברתו, ג'נט, כאשר היא ראתה אותם אוספים צמחי מרפא. אליס סיפרה לג'נט עלי ולאחר מספר ימים ג'נט הגיעה לביקור.</div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNQyC69jjI/AAAAAAAAANw/jpewp1AjWvA/s1600-h/can+127.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNQyC69jjI/AAAAAAAAANw/jpewp1AjWvA/s200/can+127.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373727601090989618" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />שלד של בופאלו מטקס ריקוד השמש<br /><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMRB-EAeyI/AAAAAAAAAMY/Jgloqab-asA/s1600-h/sundancepole.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 257px; height: 185px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMRB-EAeyI/AAAAAAAAAMY/Jgloqab-asA/s200/sundancepole.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373657505920482082" border="0" /></a>ג'נט היא רופאה מסורתית משבט הקרי (שנקרא גם "סוטאנה"). היא מרפאת עם צמחים מקומיים ועם אנרגיות. היא מספרת, כי היא מרגישה את הכאב של המטופל והיא קשורה לזקני השבט ולרוחות הטבע (דוב,עורב שחור,זאב) שעוזרים לה בריפוי. אצל השמאנים, הריפוי מגיע דרך חלום או חיזיון, בו הבעל חיים או מרפא מבוגר, מתקשר עם המטפל ומתאר בפניו היכן נמצא צמח המרפא, כיצד לאסוף אותו ולהכין ממנו תרופה ולמי להגיש את התרופה. אני זוכרת, כי באחת ההרצאות שנתתי בארץ, אשה מבוגרת ממוצא תוניסאי, סיפרה כי אחיה שהיה קטן, סבל מנדודי שינה, ואמא שלה חלמה כי אדם מבוגר עם זקן לבן (שהיא לא מכירה) מראה לה ציון של קבר של צדיק בצפת ואומר לה ששם גדל צמח מרפא שיעזור לה לרפא את בנה. האדם בחלום הנחה אותה לאסוף את הצמח ולהניח מתחת לכר של בנה והבטיח כי הוא ישן ללא הפרעה. האמא עשתה כדברי האדם בחלום ובנה לא סבל יותר מבעיות שינה. מסתבר, כי ליד ציון הקבר של הצדיק גדל צמח הרוזמרין ואני מצאתי בתיעוד בספרות של רפואה מסורתית עתיקה, כי בעיות שינה נפתרות עם מניחים ענף רוזמרין מתחת לכר.<br /></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMVr4fWN9I/AAAAAAAAAMg/ARMNHc_jo0A/s1600-h/%D7%92%27%D7%A0%D7%98+%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 193px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpMVr4fWN9I/AAAAAAAAAMg/ARMNHc_jo0A/s200/%D7%92%27%D7%A0%D7%98+%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373662624025556946" border="0" /></a>ג'נט מספרת, כי מלאכת ליקוט צמחי מרפא הוא תחום ששייך לנשים, ולרופאות השבט. בעבר התפקיד של הנשים התמקד בחינוך הילדים ובטיפול בצורכי הבית. הגברים התבקשו להקריב לבורא פיסת עור מגופם (דרך פירסינג) במהלך ריקוד השמש. הגברים חוברו לעץ צפצפה קדוש, אשר חלמו עליו לפני תחילת הטקס. הנשים בטקס ריקוד השמש צמו והתפללו ארבעה ימים לשלומן ולשלום משפחתן. ג'נט אומרת, כי ניתן לחקות את התהליך וליעד יום בשבוע לצום, כדי לכפר ולבקש סליחה מהבורא. אולם, הנשים לא נדרשו להקריב מגופן (אליס הולכת בדרך רוחנית ולא מסורתית, ולכן הקריבה פיסה מעורה). ג'נט אומרת, כי הנשים מקריבות מספיק, כאשר הן מביאות ילדים לעולם וכי נשים מטבען מטוהרות באופן מחזורי פעם בחודש. לפיכך, הנשים בדרך המסורתית לא השתתפו גם בטקס בקתת ההזעה ולא הקריבו מעורן. אולם, נהוג היה כי הנשים יתבודדו בבקתת הירח (Moon lodge) יחד בעונתן, משום שבתקופה זו הנשים מאוד רגישות וסופגות כל אנרגיה מבחוץ שהן מקבלות. הטקס בבקתת ההזעה מיועד לגברים, אשר חיקו את תהליך הלידה, כאשר הם יצרו את בקתת ההזעה, הבנויה בצורת רחם של אשה, בה הם נולדים מחדש בחשיכה. נשים משתתפות בטקס זה כאשר הן חולות או לפני מוות. סיפרתי לג'נט, כי על פי היהדות, הנשים לאחר הנידה מטהרות את עצמן בנהר או בים על ידי שלוש טבילות של הגוף ותפילה. ג'נט מסכימה עם התהליך והופתעתי כאשר היא אמרה, כי היא בעצמה טובלת בצורה זו ארבע פעמים בשנה (בימי השיוויון וההיפוך). היא מוסיפה, כי שתייה של תה צמחים או הקטרת צמחי מרפא מובילה לטיהור הגוף כבקתת הזעה.<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-3720361373162676237?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-57144913136458847382009-08-17T11:35:00.000-07:002009-08-27T16:56:17.941-07:00<div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Somj6S6UOfI/AAAAAAAAAJY/VQe2Q1jVBfw/s1600-h/can+046.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Somj6S6UOfI/AAAAAAAAAJY/VQe2Q1jVBfw/s200/can+046.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371004252520200690" border="0" /></a>ביום רביעי יצאתי מוכנה לכיוון Canmore לטיול קצר בהרים כמו שווילי השמאן המליץ. עצרתי במסלול של "שלושת האחיות" (Three sisters), בו האנרגיה הייתה נקייה והחיבור לטבע היה מוחלט. לכדתי במצלמה פרפר לבנון הכרוב על פרח סגול יפייפה. הצמח הוא Aster (אסתר בעברית). השורש של הפרח סגול כמו עלי הכותרת והאינדיאנים מערבבים אותו עם טבק לעישון. פירוש השם האינדיאני לצמח הוא "כאב ראש", ובאותו שם גם משתמשים לאספירין. כל חלקי הצמח משמשים לטיפול בכאבי ראש, אולם השורש הסגול משמש לריפוי מחלות לב, שפעת וכאבי שיניים. ביוונית משמעות שם הצמח הוא "הכוכב" (a star) על פי צורת עלי הכותרת של הפרח. מה שהזכיר לי את השם האינדיאני שווילי נתן לי ..."Morning star woman". הטיהור האנרגטי שחוויתי בהרים טען אותי במרץ להמשיך ולחקור אחר תכונות המרפא של הצמחים המקומיים באזור. מדיטציה קצרה ותפילה להמשך הדרך ואני מוכנה...<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/So2zpq_xOzI/AAAAAAAAALw/peAtrRiAUOU/s1600-h/can+049.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 229px; height: 171px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/So2zpq_xOzI/AAAAAAAAALw/peAtrRiAUOU/s200/can+049.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5372147459020634930" border="0" /></a>ביום שישי בבוקר נסעתי לחבר וותיק שלי, קים, שגר באדמונטון. אשתו, שרה, היא אקולוגית, ויש לה ידע רחב על צמחי בר של קנדה. ביום שבת, הלכנו לגדות נהר ה- Saskatchewan ל"צוד" צמחי מרפא. שרה הייתה מוכנה עם שלושה ספרים מקצועיים ומגדירי צמחים וחמשת החושים שלנו (וחושים נוספים של אנשי טבע...) השתלבו לאתר את הצמחים.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SommUza4HpI/AAAAAAAAAJo/QrLO_URGFOE/s1600-h/can+055.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SommUza4HpI/AAAAAAAAAJo/QrLO_URGFOE/s200/can+055.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371006906946559634" border="0" /></a>הצמח הראשון שחלפנו על פניו היה הלענה. שרה פתחה את המגדיר. ראינו כי הלענה או Wormwood מכונה גם Sagewort, וכי wort הוא סימן לצמח רפואי. לכן, בתרגום חופשי, הלענה היא "מרווה רפואית". כן כן...ווילי השמאן צדק. הלענה היא סוג של מרווה מבין עשרות מיני מרווה אחרים שנמצאים בקנדה. שבט הקרי משתמש בלענה לטקסים בדרך של הקטרת העלים. חלק מהשבטים תולים גם את הצמח בבית להגנה. לקחנו חלק מהעלים ובבית קלעתי לקים ושרה אגודה מסורתית להקטרה.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SomnxqXuoqI/AAAAAAAAAJw/ZnThDJI1DOk/s1600-h/can+059.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SomnxqXuoqI/AAAAAAAAAJw/ZnThDJI1DOk/s200/can+059.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371008502245270178" border="0" /></a>פרח יפייפה, צהוב ורייחני נוסף בו נתקלנו היה Tansy. לפי האינדיאנים, הפרח משמש כקמע למזל. וכן, במאה ה-16 באנגליה ובמערב אירופה שמו פרחי טנזי בתכריכים של הנפטר, כדי למנוע מחרקים להיכנס...(נראה לכם שזה שימר את הגופה?...)<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Somo2zmn0nI/AAAAAAAAAJ4/aHOZZvpv4CA/s1600-h/can+057.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Somo2zmn0nI/AAAAAAAAAJ4/aHOZZvpv4CA/s200/can+057.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371009690134631026" border="0" /></a>שאלתי את שרה איפה אפשר למצוא בר ברי Bear berry. מעניין אותי למצוא את השיח הזה שכל כך דומה להדס...כמו שווילי אומר. מסתבר שהוא דיי נפוץ בקנדה, אולם מחוץ לאדמונטון. מוצאים אותו גם בסיביריה (מסע עתידי נוסף בתוכנית שלי). אוכלים את הפירות של השיח כתרופה לשלשול והעלים טובים כתה לטיפול בכליות והזיהומים בשלפוחית השתן (אוספים את העלים בסתיו). והשם Kinnikininnick האינדיאני משמעו "לערבב", משום שאת העלים מערבבים עם טבק לעישון. ההדס דומה בתכונותיה הרפואיות ובמורפולוגיה לבר ברי. את פירות ההדס אוכלים כתרופה לשלשול ואת העלים שותים כתה כתרופה לעצירות. ווילי צודק גם הפעם. בר ברי הוא אח תאום של ההדס הישראלי.<br /></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SomrhADuRTI/AAAAAAAAAKI/8QDPwRKvK4E/s1600-h/bearberry.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 199px; height: 145px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SomrhADuRTI/AAAAAAAAAKI/8QDPwRKvK4E/s200/bearberry.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371012614055675186" border="0" /></a></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som2FxKgjkI/AAAAAAAAAKY/oBg_BqtiHeY/s1600-h/Untitled-1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 210px; height: 140px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som2FxKgjkI/AAAAAAAAAKY/oBg_BqtiHeY/s200/Untitled-1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371024240829042242" border="0" /></a><br /><br /> בר ברי והדס<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;">ושיח ענבי אחר שמגיע לגודל של עץ קטן, הוא ה- Choke berry. לאליס יש בחצר גם את עץ הצוק ברי. חשוב להזכיר שכמעט כל אכילה של פירות שיח/עץ ענבי בר בכמות גדולה גורם לעצירות...למרות שהפירות הם בד"כ תרופה לשלשול. לפי שבט הקרי, שתיית מרתח שעשוי מקליפת העץ משמש לטיפול במחלות של דרכי הנשימה (התקררות, שיעול ודלקת ריאות) וכן גם לניקוי הגרון לפני נאום או שירה. ניסיתי לאכול מספר פעמים מהפירות אבל הטעם היה חמוץ ועפצי מידי לטעמי...<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som5KkO7WiI/AAAAAAAAAKw/O8BJy7CUEdw/s1600-h/can+063.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som5KkO7WiI/AAAAAAAAAKw/O8BJy7CUEdw/s200/can+063.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371027621792143906" border="0" /></a>ושיח ענבי נוסף, שטעמו לא ערב לחיכי, אבל בעל תכונות רפואיות הוא ה- Dogwood. האינדיאנים משתמשים בחלק הפנימי של הקליפה של הצמח לעישון עם צמחים אחרים. הפירות שלו לבנים ורכים ובשבט הקרי השתמשו בהם לטיפול ב"עיוורון שלג". מה שמזכיר לי, כי לפי תאוריות הרפואה הקדומה, עוד במאה ה-15 פרצלסוס טען, כי הצבע, הצורה או בית הגידול של הצמח מעידים על יכולותיו הרפואיות: הצבע הלבן של הפרי מסמל כי הוא יכול לשמש לריפוי עיוורון שלג...<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som95ZyZRQI/AAAAAAAAAK4/2lA__mwhMXw/s1600-h/can+065.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 160px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/Som95ZyZRQI/AAAAAAAAAK4/2lA__mwhMXw/s200/can+065.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371032824488477954" border="0" /></a>וצמח אחר, שמאוד מוכר בארץ ובעולם, הוא וורד הבר. הפקעות שלו Rose hips עשירות בוויטמין C ומסתבר, כי 3 פקעות וורדים מכילות יותר וויטמין C מתפוז שלם! הפקעות עשירות גם בוויטמינים A,B,C,E,K והן מקור מזון חשוב בחורף (אולם חשוב להזהר לא לאכול את הזרעים). בשבט הקרי שמים את השורש והגבעול במים חמים ומשתמשים בחליטה כטיפות לעיניים ולטיפול בעיוורון שלג (בדומה לצמח הקודם רק כאן השימוש הוא בשורש/גבעול). השורש משמש גם כתה לטיפול בשיעול. וכטיפול קוסמטי...מומלץ לשים עלים של הפרח במים חמים לכמה שעות. מתקבל מי פנים אידיאלי לעור שומני ולשמירה על עור בריא.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SonSQdEbujI/AAAAAAAAALo/bl98ak8uvPo/s1600-h/can+062.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 208px; height: 155px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SonSQdEbujI/AAAAAAAAALo/bl98ak8uvPo/s200/can+062.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5371055210738989618" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SonKd82rtmI/AAAAAAAAALI/LXjDm7AYkJ4/s1600-h/can+062.jpg"><br /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-5714491313645884738?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-79779382127556208332009-08-11T21:55:00.000-07:002010-04-25T10:40:18.683-07:00<div style="text-align: justify;">שלשום הזמנתי את ווילי לבקר את אליס ואותי. רציתי ללמוד ממנו על צמחי המרפא שהוא משתמש בהם. אליס אמרה כשמזמינים שמאן לביקור הרוח שלו מגיעה לבית והוא בודק אותנו. אליס התרגשה מהביקור הבלתי צפוי והתחלנו לסדר ולנקות את הבית. ווילי הגיע לבוש חגיגי עם מגפי בוקרים...ועם אנרגיה עדינה ושמחה. הגשתי לו במתנה הדס וכתלה חריפה שאספתי באמירים. ווילי הסתכל ואמר: הצמח הזה שאת קוראת לו הדס מזכיר לי את Kinnikinnick. מה זה? שאלתי את ווילי. אליס השיבה במקומו ואמרה כי זהו "בר ברי" Bearberry (ענבי הדוב, בתרגום לעברית) שמאוד מזכיר את ההדס. אליס אמרה שבמקטרת השלום השמאנים מעשנים סוויט גראס ("דשא מתוק"), בר ברי וטבק. סיפרתי לווילי שבחצר של אליס גדל דנדליון (Dandelion) ששמעתי שהדוב מאוד אוהב לאכול והוא משמש לטיפול במחלות כבד. ווילי צחק ואמר שכל מה שהדוב אוכל הוא צמח מרפא...ווילי המשיך ואמר: יש ציפור ששמה Partridge (בעברית "קורא") שאוכלת צמחי מרפא כמו הדוב והיא נחשבת כציפור מרפא (Medicine bird).<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNNGjqlzFI/AAAAAAAAANY/NdUV7EYBsxY/s1600-h/Perdix_perdix_%28Marek_Szczepanek%29.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 177px; height: 131px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNNGjqlzFI/AAAAAAAAANY/NdUV7EYBsxY/s200/Perdix_perdix_%28Marek_Szczepanek%29.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373723555431566418" border="0" /></a><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNOYK9JrfI/AAAAAAAAANg/uVu5Vy8ViHo/s1600-h/dandelion.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 134px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNOYK9JrfI/AAAAAAAAANg/uVu5Vy8ViHo/s200/dandelion.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373724957547802098" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br />דוב שחור שאני כה אוהבת (מימין) וקורא (משמאל)<br /><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;">ומה עם הכתלה החריפה? ווילי טעם ממנה ואמר: זאת מרווה. ואני בחוצפתי אמרתי לווילי שלא יכול להיות שזאת מרווה כי אני מכירה את המרווה כאחרת. ווילי אמר שאנשים נותנים לצמחים את השמות וזוהי בהחלט מרווה. ווילי אומר שיש כ-100 מינים שונים של מרווה בקנדה ואם אני רואה צמח בר שהוא אפור ושעיר זה לבטח צמח מרפא. ניסיתי לאתגר את ווילי. לפני כמה ימים הלכתי לגדות נהר ה- Bow River ומצאתי צמח מרפא אפור, שעיר וריחני ותחושת בטן אמרה לי שזוהי לענה. הטעם שלה היה מר להחריד ונתתי לווילי לטעום ממנה. ווילי אמר לי שוב...גם זאת מרווה! לא יכול להיות...כל צמח מרפא שאביא לו עכשיו שיהיה שעיר, אפור וריחני יהיה מרווה. אני הבנתי שבתפיסה האינדיאנית הרוח של הצמח היא זאת שנותנת לו את שמו, לכן גם הלענה והכתלה נקראות מרווה על פי כוחן הרוחני. ווילי אמר שלא נראה לו שאפשר לעשות מהלענה תה, אולם מה שכן אפשר זה לטהר איתה. האינדיאנים נוהגים לקלוע צמחי מרפא לאגודה (בתמונה: מרווה וכתלה חריפה מהארץ ודשא מתוק מקנדה) ואחרי שהם מתייבשים להדליק את הצמח ולטהר עם העשן את גופם, וכל דבר שהם רוצים לקדש. הלכתי לחדר שלי והגשתי לווילי מתנה נוספת: אגודת ענפי כתלה חריפה קלועה לטיהור. ווילי מאוד התרגש.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNK0szpmMI/AAAAAAAAANQ/MnR8IdPYJF4/s1600-h/can+134.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNK0szpmMI/AAAAAAAAANQ/MnR8IdPYJF4/s200/can+134.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373721049624582338" border="0" /></a>ווילי אמר: את צריכה לטייל בהרים (ברוקי הקנדיים שהם מדהימים ביופיים!!!) ואם את בקנמור (Canmore) תבחרי לך מסלול לא מטוייל ותהיי בו. לקראת בניית בקתת ההזעה בחצר שלה אליס צריכה לצום במשך כארבעה ימים. ווילי נתן לה מיקום מדוייק ליד מפלים שם היא תוכל לשהות לבדה בעודה בצום.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNO1spDj-I/AAAAAAAAANo/s39Kp0ToSaw/s1600-h/can+084.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 211px; height: 158px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SpNO1spDj-I/AAAAAAAAANo/s39Kp0ToSaw/s200/can+084.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373725464806526946" border="0" /></a>אליס סיפרה לווילי, כי הבאתי מישראל קטורת מיוחדת במינה שהיא רוצה להעניק לו במתנה. "לבונה" (Frankincense) היא קטורת אהובה. הריח שלה מכניס אותך באופן אוטומטי למצב מדיטטיבי. נהגו להקטיר אותה בבית המקדש ב"פיטום הקטורת" עם שאר סממני מרפא והיום משתמשים בה לטיהור בכנסיות. ווילי חיפש אבן מתאימה לחמם עליה את הלבונה. כשהקטרנו ווילי אהב את הריח שהזכיר לו שרף של אשוח (Spruce). אמרתי לווילי כי לפני כמה ימים ראיתי עץ אשוח פצוע שנטף ממנו שרף ואליס ואני הקטרנו את השרף שלו שהיה עדין ולימוני בריחו. אליס חזרה למטבח והכינה לווילי לדרכו הביתה ריבה מדהימה מענבי סקסקטון (Saskatoon Berries). ווילי היה מאוד נבוך מכל התשורות שהרעפנו עליו והוא נפרד מאיתנו כשהוא מביא לי ולאליס סיגריות (טבק) בתמורה. מקווה לביקור נוסף של השמאן...אשת כוכב הבוקר.<br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-7977938212755620833?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5199473904280961022.post-78594956817552655572009-08-10T14:24:00.000-07:002009-09-24T21:23:06.159-07:00<div style="text-align: justify;">לפני כארבע שנים פגשתי שמאנית אינדיאנית ששמה אליס, אשר פתחה את ליבי וחיברה אותי לעולם הטבע ולכוחות המרפא של הצמחים. החלטתי לחזור לכאן, לביתה שבמערב קנדה, ולנסות לחוות מחדש את הקשר האדמתי. לאחר הנחיתה שלי בקנדה לפני כשבועיים, פחדתי שאליס תזמין אותי להשתתף בטקס האינדיאני המקודש שהוא ה"סווט לודג" (בקתת ההזעה). למרות שכבר השתתפתי בטקס בעבר, לא הרגשתי מוכנה וגם חששתי מקשר קרוב עם שמאנים אינדיאנים. אבל כצפוי, לאחר חמישה ימים ששהיתי בביתה, אליס הודיעה לי שאני מוזמנת להשתתף בטקס והיא הפעם לא תנחה אותו, אלא שמאנית מבוגרת בשם מריאן.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCbgdb9iNI/AAAAAAAAAHw/hOkq94QRydg/s1600-h/can+033.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 210px; height: 167px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCbgdb9iNI/AAAAAAAAAHw/hOkq94QRydg/s200/can+033.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5368461737785657554" border="0" /></a><br /><div style="text-align: justify;">לאחר נסיעה של שעתיים בערך מחוץ לעיר הגענו לחווה של אינדיאנים בה בקתת ההזעה הוכנה לטקס, כאשר אבנים לוחשות התחממו לאיטן. ריח של צמחי מרפא לא מוכרים היה באויר. כל הנוכחים היו אינדיאנים (שבחלקם מעורבים עם דם סקוטי) משבט הקרי, חמש נשים וחמישה גברים וילדה אחת. ווילי היה אחד מהמבוגרים שבחבורה- רופא שבט אינדיאני בן 61. הטקס התחיל בהנחייתם של ווילי ומריאן. כולם נכנסו בכריעה לבקתת ההזעה והדלת נסגרה. אבנים לוהטות היו במרכז האוהל ווילי שפך מים על האבנים וזרה צמחי מרפא. העבירו אלי שמן דובים למרוח על העור. התחושה הייתה מוזרה, אבל ידעתי כי לרוח של הדוב בתרבות השמאנית יש השפעה חזקה על הלב. אליס קראה את מחשבותיי וביקשה ממני למרוח מהשמן על צאקרת הלב. עשיתי כבקשתה וכן כל הנוכחים מרחו את גופם בשמן והיו מוכנים לתחילת הטקס.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;">כל אחד התבקש להגיד את שמו ולשיר שיר. כשהגיעו אלי אמרתי את שמי, ווילי התקשה לבטא את שמי והעדיף לקרוא לי "אורקה". בסבב הראשון שרתי "הללויה" מספר תהילים כאשר אני אוחזת בחושך במניפה של אליס שעשויה מנוצות של עורב שחור. חלק מהאנשים היו חולים וביקשו מרפא מאלוהים ועזרה מהרוחות בתהליך הריפוי שלהם. בסבב השני שרתי את השיר שחברתי היקרה רינה מסן פרנסיסקו לימדה אותי "ופרוס עלינו סוכת שלומך" וסיימתי בסבב השלישי עם השיר "הנה אני כולי שלך עשה בי כרצונך" כשאני אוחזת הפעם בתוף מסורתי ומכה במטה עשוי משריון של צב.<br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCc6eeU5_I/AAAAAAAAAII/XLj2EeMjjY0/s1600-h/can+020.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 150px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCc6eeU5_I/AAAAAAAAAII/XLj2EeMjjY0/s200/can+020.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5368463284252239858" border="0" /></a><br /><div style="text-align: justify;">בסיום הסבב השלישי אורח לא מוכר נכנס לסווט לודג. בחור עיראקי, חבר של הבת של מריאן. קצת מפתיע...אבל הוא הסכים להשתתף בטקס. בסבב הרביעי ווילי בירך אותי שיהיו לי הרבה ילדים והתפלל על כך. ווילי סיים את הטקס בהצהרתו כי הרוחות בחרו לי שם ומעתה שמי הוא "אשת כוכב הבוקר". יצאתי מאוד מרוגשת מהטקס ולחצתי יד לכל אחד מהמשתתפים בהצהרתי את שמי החדש. מריאן לקחה אותי למדורה מחוץ לאוהל והודתי לרוחות על שמי החדש. בסבב החמישי השמאנים המבוגרים ביקשו שאכנס חזרה ושרו לסיום.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;">לאחר הטקס כל אחד הביא אוכל לארוחה משותפת. הכנתי חלה, קוגל ומרק ירקות. הם מאוד התפלאו שאני צמחונית, אבל אהבו את החלה שהייתה קלועה. בסיום הארוחה וילי הגיש לי כמתנה טבק וביקש ממני שאתפלל עם הטבק בשבילו. ווילי הסביר לי שבד"כ מתפללים מספר ימים ומגישים טבק ודגלי תפילה לבקש מהרוחות את השם הרוחני, אולם במקרה שלי הם בחרו בי. סיפרתי לוילי על הקשר שלי עם צמחי המרפא ושאלתי אותו אם הוא רופא שבט, כמוני. ווילי אמר שכן, ונתן לי "שורש דוב" (מצד ימין בתמונה) ו"פטריית ערבה" (מצד שמאל). וילי אמר שבכל פעם שאני אלעס חלק מהשורש אני אדבר כמו דוב. וילי קיבל את השורש במתנה מחבר מבריטייש קולומביה, שאסף את השורש בגובה 2,000 מטרים. הפטרייה גדלה על עץ ערבה בצפון הרחוק של אלברטה וכאשר מדליקים חלק ממנה היא מקלה על כאבי ראש.<br /></div><br /><div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCd2V2jS8I/AAAAAAAAAIY/r1Y6DSJdgZM/s1600-h/can+034.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 218px; height: 164px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCd2V2jS8I/AAAAAAAAAIY/r1Y6DSJdgZM/s200/can+034.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5368464312730078146" border="0" /></a> מריאן אמרה לי כי אקום מחר מוקדם בבוקר ואראה את כוכב הבוקר וכל בוקר שהיא תקום היא תצפה בכוכב ותחשוב עלי. כוכב הבוקר זורח במזרח לפני עליית החמה והוא למעשה כוכב וונוס. התרגשתי בלילה וקמתי מוקדם לצפות במחזה, אבל לצערי השמיים היו מכוסים עננים. הרוח הגדולה והמלאכים ימשיכו ללוות אותי במסעי...בוקר של אור.<br /></div><br /><div style="text-align: center;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCdZlGgucI/AAAAAAAAAIQ/XSeT-6GbFSw/s1600-h/vt2004-if9-fig3.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 180px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_jzu_CJKSN3U/SoCdZlGgucI/AAAAAAAAAIQ/XSeT-6GbFSw/s200/vt2004-if9-fig3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5368463818607344066" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5199473904280961022-7859495681755265557?l=olive-medicinewoman.blogspot.com' alt='' /></div>Olivehttp://www.blogger.com/profile/09772074247413674059noreply@blogger.com0